מה אומר הבלון/סדנת השירה הפיקטיבית שלך

קורט וונגוט מספר שאחותו תמיד היתה אומרת שזה שיש לך כישרון  לא אומר שאתה צריך לעשות איתו משהו.

 מצד שני אין כמו נקמת כישרון לא ממומש. למה לך להרוס את השנים האחרונות של החיים בחרטות על זה שלא מימשת את הכישרון שלך או לחילופין על זה שהרסת אותו עם יותר מדי סמים או שתן בראש ואז להופיע על שערי המגזינים בתור "זה שהרס לעצמו את החיים" התורן.

נראה לי שמה שמבדיל בין לא לממש ללממש זה עד כמה אתה עצלן. כך שאם אתה לא עצלן תעשה משהו עם הכישרון ואם אתה עצלן ... לא תעשה.

מצד שני אם הכישרון שלך זה להיות עצלן, לא ממש בטוח שזה מביא אושר גדול, שלא לדבר על עושר.

יש רגעים בחיים שבנאדם צריך להודות בפני עצמו בכנות- כן, אני עצלן. א-נ-י ע-צ-ל-ן!!!

וזה בהנחה שהוא אכן עצלן אבל מתכחש לכך. להיות עצלן ולהתכחש לזה זה די נורא.

מה שבהחלט מוזר זה שמתעצלים לפעמים לעשות דברים שבעצם נהנים מהם. דברים שאוהבים לעשות שממלאים בשימחה,

 אבל העצלות בסופו של דבר גוברת על הכל. אבל לפעמים זו לא עצלות שעוצרת אותך, לפעמים זה מין משהו אחר, לא ברור מה, ואתה מוצא את עצמך לא מבין את עצמך. ממש לא מבין את עצמך. 

אולי זה מין יאושון קטנטן ומתקתק, פינוק חרישי, ויתור חומל, חוסר חשק כללי, חמוד וחינני של רגע, 

עצלות במילים אחרות...

אפאטיק איצקוביץ' מהרהר