ליונתן וקסמן יש עיניים כחולות צלולות ועמוקות.
לילדים עם עיניים כאלה המורה בבית-ספר תמיד סולחת, בטירונות המ''כיות דווקא יתעללו באחד כזה, שלא יחשוב שבגלל העיניים היפות שלו הוא יקבל כאן הנחות, ואחר-כך ב"אזרחות" סתם נחמד שבחורות עושות לך עיניים...
אם היה פאנג שווי לעיצוב הפרצוף, היו מאוד ממולצות זוג עיניים רגועות כאלה, אחת בפינה הצפון- מזרחית ואחרת (רצוי) בפינה הצפון- מערבית, לשיגשוג, שלוה ורוגע.
אבל וקסמן, בקומיקסים האחרונים של בלנדר דוקא עצבני, והאמת היא שאי-אפשר להאשים אותו.
מי שזוכר את דודו טופז בשנות השמונים, היו לו מערכונים על "דברים קטנים ומעצבנים", משהו על כמה זה מרגיז לפתוח שקית חלב והיא משפריצה או כמה זה מעצבן לנסות להפריד בין גביעי יגורט וכל מני דברים כאלה שאודטה אחר-כך המציאה להם טיפים שמשדרגים את החיים בטיפה וחילקה סל מוצרים גדול (לא רק המוצר שבחסות, אלא ממש סל מוצרים גדול).
דודו טופז, עם השנים נהפך לנוד ענק ומסריח שסיפק וחיזק לנו את הדברים הקטנים והמעצבנים בשנות האלפיים:
פ-ר-ס-מ-ו-ת, למשל.
ועל זה וקסמן מאבד שליטה:
"אין לי בעיה עם פרסומות בטלויזיה, באמת שלא.
אבל לפעמים זה פשוט לא נגמר.
וכבר הייתי בשרותים ודחפתי איזה סנדוויץ'...
יאללה, מה נסגר איתכם....
ואז מתחילות החסויות, שלדעת מומחים בעולם זה נחשב לפירסומות
ואז הפרומואים...
מה הלאה?!
"קדימומאנייקים"?
"קיטעונים"?
מנוולים!*"
איזה תוכנית זאת בכלל?...
*הנוסח המלא שמור במערכת
אני לא אגלה את הסוף, חפשו אותו בבלנדר 7...
הדבר המעצבן השני, בקומיקס השני של וקסמן, קשור אולי גם לדודו טופז, באופן עקיף (ידעתם שדודו באנגלית זה קקי?), בהיותו מייצג עידן של תרבות רייטינג רדודה , שמתייחסת לצופים באופן שתלטני ומנוכר במסווה של אחדות וחמימות - הוא "שירות הלקוחות" של חברות מסחריות גדולות שנותנות מענה נצלני, מייאש ולא אישי שמתיימר להיות ידידותי ויעיל.
בקומיקס הזה מתאר וקסמן מה שכולנו נאלצים לעבור בחיים ואין הרבה מה לעשות בקשר לזה...
את הקומיקס הזה צריך לראות, כי את הבעות הפנים בו אי אפשר לתאר במילים...זה חמוד ומצחיק... חפשו אותו בבלנדר 8...
הרעיון לצייר קומיקסים על דברים מעצבנים כאלה פשוט מעולה, ווקסמן עושה את זה בכשרון ובחן. איזה מוזר זה שלפני 50 שנה בכלל לא היו מבינים על מה הוא מדבר...
ולסיום, טיפ שישדרג לכם את החיים בטיפה- כמו שמיכה שיטרית שר: תשברו את הטלויזיה ובואו תלכו לישון...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
