היום בבוקר עוד הייתה לנו מן אוטופיה משפחתית נוצצת משקרים

ואז, כמו כמו פעם, הנוזל הזה החליק לו בגרון והמפלצת יצאה בכל הכוח

חיה משוגעת, מוטרפת, בלי מעצורים. 

ופחד משתק.

היא בוכה והלב שלי נשבר שובצ

רצון להתחנן וידיעה שאין למי.

יום אחד אולי נמצא אותו ברחוב, משותק.

מקווה שזה יהיה לפני שאנחנו נשתתק.