ביום חמישי היתה אזכרה לסבא שלי.. אבל היום דודה שלי ודוד שלי באו.. כדי לשבת ולהיזכר באדם המקסים שניפטר,לצערי ולצערי כולם, לפני 6 שנים.
זהו האירוע שהכי כואבי לי.
את סבא שלי, זלמן, כל כך אהבתי! אתה לא מתארים לכם אהבה כזאת!! אני פשוט לא יכולה להיתרגל עדין לחיים בלעדיו.
הוא היה האיש היחיד שהיה איתי, תמך בלי,הקשיב לי ועשה הכל כדי לשפר את הרגשתי!
סבא שלי ואבא שלי כל כך דומים! ועל אבא שלי אני כל כך שומרת, שלא יקרה לו משהו כי אם אותו אני אאבד גם זה יהיה ממש קשה!
אז היום ישבנו ככה כל המישפחה בערך. ישבנו דיברנו והיה כל כך כיף. היתה הרגשה אמיתית של בית!
זה לא היה אירוע שמכניס לדיכאון, כי אחרי שסבא ניפטר אני התחלתי עם הדיכאונות, זה היה אירוע ששיפר את ההרגשה. ניזכרנו בכל כך הרבה דברים טובים. זה עודד אותי.
אך יש דבר שכרגע ממש מציק לי. קטי- היום התחלתי לשנוא אותך!! ברצינות.. אף פעם לא שנאתי את אחותי, אבל היום התחלתי!
קטי, אחותי,אהובתי, על מה חשבת כשהלכת לרמי??
אפילו מאירוע כזה, מהאזכרה של סבא, את הלך לרמי!!
תגידי.. מה את חושבת לעצמך??
רמי יותר חשוב לך מאשר המישפחה??
זהו אירוע שכולם צריכים להיות ביחד.. כל המישפחה אבל רמי יותר חשוב לך!
ת'אמת.. אני שונאת אותך.
ברגעים שהיתי זקוקה לך מאוד, את מעדיפה לבלות עם חבר שלך?
אוקי.. תיזכרי: כשלך רע,קשה ואת לא יודעת מה לעשות.. למי את באה?
אלי!!
אבל היום אני היתי כל כך זקוקה לך!!! ואת לא הית..
את הית צריכה להיות עם המישפחה.. כי סבא היה,הוא ויהיה חלק המישפחה, אבל את זה את לא מכבדת!!!
לסיכום- אין לך פשוט כבוד למישפחה.
עדיף לכי, תעלמי עם רמי הוא הרי חשוב לך יותר מכל.
שלכם, עצובה מתמיד,
יולי
סבא- אני תמיד זוכרת אותך!!!!! :(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יולי:)
