אני מאוד מסיכמה ומזדהה עם השיר הזה:
אין לי כוח לדבר על הבסיס בפוסט הזה ,
וגם אין לי כוח לדבר על מה שעשיתי היום ,
בא לי...
בא לי לדבר על משו שעכשו מטריד אותי ,
משו שדווקא עכשו אני חושב עלו ,
משו שהיה והלך , משו שנשכח ונזכר ,
משו שנגמר ונמשך , משו שיותר מדי במחשבה של עכשו....
משו....מישהוא....מישהיא....
מישהיא שכמה שאני רוצה לשנוא אותה , אני לא מצליח ,
מישהיא שכמה שאני רוצה לשכוח אותה , אני תמיד נזכר ,
שכמה שאני רוצה לסלוח , אני לא מסוגל ,
שכמה שאני רוצה לברוח...אני תמיד חוזר לאותו דבר .
אני לא מבין למה...
אני לא מבין איזה מן כישוף היא הטילה עלי ,
באיזו מן משיכה מוזרה היא מושכת אותי ,
אני לא אוהב אותה !
אני נמשך אליה...אבל לא רוצה "להיות" איתה ,
אני רוצה אותה קרובה , אבל אוהב כשהיא רחוקה ,
היא הייתה חשובה לי יותר מכל אהבה , מחשבה או נשמה .
היא הייתה משו מיוחד.... ודאגתי לה כל כך....
אני ראיתי את מי שהיא באמת ! את מי שהיא מסוגלת להיות ,
חבל שהיא לא...
הזוהר שסבב סביבה אבד והפך שחור....
הקסם שבתוכה נמוג והחשיך את האור....
עכשו....עכשו אני לא יודע איפה היא ,
אני לא יודע מה היא עושה ,
לא יודע מה היא רוצה ,
יודע רק שהיא נעלמה....
היא נאבדה...
כמאט כמו התאבדה....
זרקה את הכל...
הלכה וצרחה...
היא לא רצתה לשמוע ,
היא לא רצתה לראות ,
אולי עדיף שככה....
אולי עדיף , שתיהיה כמו שהיא רוצה ,
כמו כולם , לא חשובה...
בשבילי... לא חשובה...
אולי עדיף , שפשוט תעלם ותיהיה כלא הייתה .
אולי עדיף....
נילקח מהבלוג של ג'וני, קישור ברשימות!