ברוכים הבאים

השיר שזכה-לדעתי זה אחד השירים הכי יפים שיש!

נסעתי שעות על גבי שעות, חכיתי כל כך להגיע כבר,

בנתיים השמש כבר הגיעה לאמצע השמיים , הנוף כבר הפך למדברי, הרים והרים של חול, כמה יופי...

האוטובוס הגיע, איזו התרגשות, כולם שמחו צעקו ורצו לקחת את התיקים

רק אני ישבתי וחשבתי מה אני עושה שם, ואם יהיה רע? לאן אני יברח?

אבל לא התכוונתי לוותר על זה וירדתי ולקחתי את התיק,

מרוב התרגשות וחששות לא שמתי לב למה שקורה פשוט המשכתי אחרי העדר

נעמדנו

ואז ראיתי אותה, אבל באותו הרגע לא חשבתי על כך פשוט הקשבתי למה שהסבירה

כשגיליתי שהיא זו שאראה כל יום במשך השבוע הבא שמחתי

במשך כל השבוע עשיתי כל מה שצריך, ובבוקר שמחתי לקום לדעת שהיא זו שהראה

הקשיחות, ועם זאת היופי עשו לי משהו בפנים...

היום האחרון הגיע, אני בדרך לביתי...

לא קלטתי שזהו זה נגמר עד ששמתי לב שאני על האוטובוס

מבעד לחלון הסתכלתי , וכשאף אחד לא ראה בכיתי, יותר נכון הלב בכה

ידעתי שזו הפעם האחרונה שאני יראה אותה

ולא ידעתי מה היא תחושת הגעגוע עד עד אותו הרגע בו לא ראיתי אותה יותר

והגעגוע כואב, ועברו שבועות וזה לא עובר

ומה עושים עם זה? זה פשוט שם, תקוע בתוך חור בלב...

זה מהבלוג של דניאל (IMAGINARY LIFE)