ברוכים הבאים

את היום התחלתי בהרגשה די מוזרה..

לא יודעת למה.. סתם...

ב12 וחצי נפגשתי עם התאומות בתחנה מרכזית...

סבבה. הלכנו למקעקע לבדוק ת'פירסינג שלי...

הוא אמר שהפירסינג החלים בצורה ממש יפה.. ובעוד שבועיים ככה אני אוכל להחליף את הפירסינג שלי (ישששששששששש).

טוב הלכנו מתחנה מרכזית לעיר.. רציתי לקנות פירסינג אבל כמו תמיד אנחנו מגיעות כשהכל סגור (אחח המזל שלנו.. איפה הוא?).. טוב הלכנו הגענו לעיר.. פתאום מישהו מאחורנו בולם ת'אופניים בצורה מפחידה (מחשבות שרצו לי בראש: לא!!! אני צעירה מדי בשביל למות!! שלא יקרה לנו כלום!! סעמק!! מי המטורף שנוסע ככה?!?!).. כל כך נבהלתי שהלב שלי קפץ למכנסיים..

אני מסתובבת אחורה לראות ת'מטורף.. נחשו מי זה היה? דימה.. בן דוד שלי.. גררר רציני לחנוק אותו!!! הוא אוהב להבהיל אותי.. חח הוא נהנה מזה.. גררר כל כך נבהלתי.. ברגע שראיתי אותו הבטחתי לחנוק אותו (דימה.. יום יבוא ואני אעשה את זה!! מבטיחה).

טוב הלכנו הסתובבנו ונסעתי הביתה.

חזרתי הביתה, הלכתי לאכול (ייששש!! התחלתי לאכול!!!!) וישבתי במחשב, פה ושם יצאתי מהחדר להציק לאמא (חחח כל כך אוהבת להציק ל"קורבן" הזה חח).

טוב לקראת הערב מנושקה (עמנואל- הידיד הכי טוב שלי) אמר שיהיה בסביבה ואם אני ארצה להיפגש. סבבה. ב7 ככה נפגשנו, ישבנו דיברנו, נסענו אליו כדי לראות את התמונות של הבחורה שהוא הכיר (בהצלחה לך איתה!!!!). ישבנו, שמענו מוזיקה במכונית עד שחנוך בא... הם דיברנו על עיניני צבא ואני סתם הקשבתי למוזיקה. לוסי באה ונסענו לתחנה מרכזית היא הלכה ואז עשינו סיבוב... בדרך ראיתי את אירה ואמרתי להם.. ה"חכמים" האלה עשו פרסה וחנוך צעק מהחלון אירדהההההההההה בקול רעם.. איזה לא נעים.

טוב, הם הסיעו אותי הביתה. חזרתי ישבתי קצת, התכתבתי עם אישתי (הסקסית, היפה, החכמה, המתוקה, המדהימה, פשוט מושלמת!!!) ואז אחותי התקשרה ושאלה אם אני רוצה לנסוע איתה, עם רמי (החבר המתוק שלה שאני מטורפת עליו!!) ואחותו של רמי (מזל טוב לה לא מזמן נולדה לה ילדה).

טוב חיפשתי ת'ארנק של קיקוש ולא מצאתי, לקחנו כסף מההורים ונסענו.

כמובן שהחנות נסגרה כמה דקות לפני שבאנו, ברור! טוב חזרנו הביתה. בדרך מיכל (אחותו של רמי) סיפרה לי מה קרה לה בגלל הפירסינג בלשון (לא תירצו לדעת.. מפחיד) אז אני חושבת להחליף מהר את העגיל לפלסטיק..

חזרתי.. ואני יושבת פה.. כותבת..חושבת על מליון ואחד דברים...

רוצה אותו.. כמו תמיד..

חושק אותו כל שניה יותר..

הגעגוע גדל.. אבל לא פה יותר.

שלכם.. יולוש