ברוכים הבאים

אכן כן, חזרתי אלכם במהרה.

הסוף שבוע היה פשוט מטורף ומהנה.

הינה, תקראו ותבינו.

אחלה התחלה היתה לנו (להורים שלי ולי),

שכחנו להזמין לנו חדר במלון (הקופת חולים- קופת חולים כללית זכה מקום ראשון בדרום אז אירגנו נסיעה) הייתי גם חולה מתה נסעתי חולה.

אחרי כמה עשרות טלפונים (ושקלים) הצלחנו להסדיר ת'עיניין עם הנהלת כללית וסידרו לנו חדר.

פגשתי את ידיד שלי (בורקה בעלי-תבינו בהמשך) והוא לא שם עלי בהתחלה (חשב שנישארתי אותה בחורה שהייתי פעם- ביישנית, לא מדברת, לא מצחיקה- כיום אני ההפך).

טוב, נסענו 4+ שעות באוטובוס והשיעמום חירפן אותי.

לא נורא שרדתי (לא הייתה לי ברירה).

הגענו למלון ובגלל טעות טכנית (זונות) שינו לנו ת'שם המישפחה חחח במקום זילברברג (שם מישפחה מסובך יש לי אה) שינו לנו לגולברג.

טוב הגענו לחדר והחדר שלנו היה פשוט מדהים:

2 מיטות ענקיותתתתתתתתת,טלויזיה, מרפסת שממנה רואים ת'ים, את ההרים, את הבריכה, את IMAX ועוד הרבה דברים מהממים.

בעלי (חחח ) ואמא שלו קיבלו חדר סבבה (לפחות לדעתי):

מיטה זוגית, ספה נפתחת, שולחן וכיסא (היו עוד דברים אבל זה בערך מה שהיה).

כמו שרובכם מכירים אותי אני אוהבת להיתלונן והתקשרתי ללובי ואמרתי שבחדר התאורה לא עובדת אמרו לי לעלות לחדר עכשיו יבוא טכנאי לבדוק.

טוב אני ובעלי נכנסנו לחדר וחיכינו.

דפיקה בדלת נכנס חייזר (במלוא המובן של המילה- הוא מכוער ומפחיד רצחחחחחחחחחח) ואנחנו צוחקים הוא מחייך בחזרה.

פתאום אנחנו מסתקלים על המיטה ומבינים למה הוא צוחקת- המיטה מבולגנת,השמיכה עם הריצפה בקיצור החדר מבולגן רצח ואנחנו לבד בחדר, מסמיקים וצוחקים תפעילו ת'דימיון)

אחרי פה ושם דיבורים ואחרי שהוא ניסה להתחיל איתי (מניאק מכוער) נתתי לו להבין שאני לא(!) בקטע שלו.

חזרנו לחדר שלנו וסיפרנו להורים, הם נקרעו מצחוק.

מאז אותו קטע בחדר אנחנו נשואים והבן/ת שלנו בדרך (יוולד ב3.7.06).

כל הימים האלה הינו ביחד.

אני מרגישה שמצאתי ידיד אמיתי וטוב.

היו מלא קטעים אבל כמו שאמרתי מה שהיה באילת נשאר באילת.

אההה והינה כמה ציטוטים מצחיקים (מומלץ!!!!):

בעלי: איפה אנחנו?

אני: בים המלח

בעלי: אבל ים המלח בצפון לא?

אני (המומה): מה אתה אוטיסט (אני חולה על המילה הזאת P:)?!?!!?!?!?!? ים המלח (מתחילה בהרצאה) זה המקום הכי נמוך בעולם(!!!).

בעלי (נבוך): אה... אוקי.

אני (נקרעת מצחוק).

אני ובעלי מדברים ומישהו מאחורנו מקשיב לנו.

בעלי:מאזינים לנו Vzadi

אני: מה?!

בעלי:מאזינים לנו Vzadi!!!!!

אני: איפה?!?!?!?

בעלי:Vzadi!!!!

אני: בתחת?!?

בעלי: מאחורנו!!

אני: חחחחחחחח אמרת ב(!)תחת!

חחח

בעלי: נו הרוסית שלי לא טובה.

אני: שמתי לב ;)

-הקטע יהיה מובן רק לדוברי רוסית-

ואי, אני כל כך מתגעגעת לבעלי.

מרגישה שמשהו חסר, לא יכולה בלעדיו, היחיד שעודד אותי אתמול כשרבתי עם הורים שלי, תודה מתוק שלי, חולה עליך, מטורפת עליך, אוהבת אותך והכי חשוב, מתגעגעת אליך המון.

פוסט לא מענין...

שיהיה, הינה תמונות:

אני :)

הורים שלי :)

בעלי (המדהים) ואמא שלו :)

בעלי היפיוף!!!!

חושב (וזה נדיר!)

חושב שהוא בלרינה P:

אנחנו-כל כך חמודים ביחד לא?

אני והננסים שלי(הורים שלי)

שוב אני :)

אני ובעלי המעלף

המאהב החם שלי :D

אמא שלי- תמונה שממש אהבתי!

אלה שיצרו אותי :D

בהמשך אולי אני אםרסם עוד תמונות :)