אני הרוסה...
לגמרי...
הכוונה היתה שונה...
~~~~~~~~~~~~~~
עשינו היום שיחת ועידדה (אני, אירדה וויטלי שלי), הייתי צריכה לזוז לבשל אז השארתי אותם על הקו ואמרתי שאני חוזרת עוד מעט.
חזרתי כמה פעמים ואז עוד פעם הלכתי.
בסוף (לא ידעתי זאת) הם החליטו לנסות למשוך את תשובת הלב שלי,
חזרתי סופית והם בדיוק אומרים (אירדה אמרה) "מה דעתך שאני אכיר לויטלי את מיריים?"
הייתי בשוק, השתתקתי, הדמעות התחילו לזרום, לא ידעתי מה להגיד, ניתקתי.
התחלתי לבכות, איך היא, החברה הכי טובה שלי, זאת שמכירה את הסיפור שלי ושל ויטלי מתחילת הסיפור?, איך היא, החברה הכי טובה שלי, רוצה להכיר לבחור שאני אוהבת כבר הרבה זמן מישהי אחרת, מישהי שאני שונאת? איך?
אותם 5 שניות שהיא אמרה לי את זה היו השניות הכי כואבות שיש, כאב לי, הם התקשרנו אחרי דקות אחרי הניתוק שלי, הרמתי את הטלפון וניתקתי, לא רציתי לדבר עם אף אחד, כל כך כאב שלא רציתי שהם ישמעו אותי בוכה.
בסוף דיברתי איתה, הם צחק אותי, רצו למשוך את תשומת ליבי כדי שאני אשאר איתם ולא אלך...
אני מבינה שזה לא היה אמיתי, שויטלי ומירים לא יכירו, אך עדין כואב לי.
פשוט כואב...
אני לא רוצה לדבר איתו.. פשוט לא רוצה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יולי:)
