למה תמיד כל התוכניות שלי נדפקות בסוף?
למה אף פעם אני לא מצליחה לעשות את מה שתכננתי?
למה תמיד בא משהו והורס?
חלאס.. נמאס.
אין לי כמעט זמן לנשום.. יותר מדי לחץ יש מסביב.
אתמול באתי למחויבות האישית והיו בנות חדשות (באו בזמן שלא הייתי-הייתי חולה) והן כ"כ סתומות!!!
איפה הן היו כשה' חילק את השכל?!
כמובן שהסתומות לא הקשיבו לי כשאמרתי שהמגשים יפלו, ותנחשו מה קרה? הם באמת נפלו!
סתומות, תלמדו להקשיב.
אז בחרתי יום אחת לעשות את המחויבות.
היום ויום שישי.
הייתי אמורה לבוא היום מהבית ספר (ובסוף הלכתי ברגל-היה ממש כיף-אירה תודה :) ) ובאתי בערך באותו זמן שתמיד הייתי חוזרת, ואז לנוח קצת, שיעורים, ולזוז למחויבות ואז לחדר כושר.
ועכשיו אמא שלי אמרה שאני חייבת לבוא לעבודה היום כי היא עובדת לבד.
אז כמובן שכל התכנונים שלי הלכו לפח.
ואז אני אגיד שמחר אני אעשה את זה ואז יצוץ משהו חדש והכל יתבטל.
אני רוצה שקט!!!
תביאו לי קצת מרחב, אל תחנקו אותי!