ברוכים הבאים

אני מאושרת אבל כ"כ אומללה.

אני שמחה אבל עצובה בפנים.

כיף לי ורע לי.

אני אוהבת אבל שונאת.

אני מרוצה מעצמי אבל מצד שני כ"כ מאוכזבת מעצמי.

למה?

למה אני לא יכולה פעם אחת מרוצה ממה שיש לי?

למה אני מאוכזבת מעצמי?

רק בגלל ציון אחד?

למה אני ממשיכה להתעלל בעצמי?

למה?

טוב לי.

אני באמת מאושרת.

אבל כמובן שיש דברים שמפריעים לי.

המון דברים.

הוא רחוק, אני מתגעגעת אליו, ה50 בספרות, למרות שמגיע לי הרבה יותר, אני מתגעגעת אל אחותי, אני שונאת את הספר שסיפר אותי בצורה שאני לא אוהבת :(.

חסרים לי כרגע כ"כ הרבה אנשים, אחותי, אירדה, הוא, מירון.

הרבה אנשים שגרמו לי לאושר.

אני חייבת להגיד דתודה לכולם...

תודה על העידודים.. תודה על החיבוקים בבוקר.. תודה על הכל.

זה הדבר היחיד שגורם לי לבוא לבית ספר ..

תתפלאו...

כ"כ נמאס לי כבר מהלימודים.

נמאס לי מהלחץ שיש.

אין זמן לשום כלום..

נמאס.

יש לי פיצול אישיות?