אתה חסר לי.
אני לא יודעת כבר.
אני מתגעגעת.
אני עדיין אוהבת.
זה יותר חזק ממני.
אני כ"כ רוצה אותך פה לידי.
למה?
למה?
למה זה לא מפסיק?
למה הלב עדיין אוהב?
למה אני מסרבת לשכוח אותך?
למה, כרגע, בתקופה הקשה הזאת שעוברת עליי אני חושבת עליך?
למה?
גשם כיסה את אספלט הכביש
ביום הכי קר בשנה
ומעיני שלי, טפטוף מקומי
כי יש סדק בלב אהבה.
כשהלכת מכאן, לא ידעת לאן
מסגרת פני בחלון
אבל גם בתמונות, לפעמים הדמויות
מקשיבות לתקתוק השעון.
ואולי אתה פה חסר לי
אתה כאן, אתה שם
ובכל זאת אתה פה חסר לי
ואולי, אתה פה חסר לי.
אתה אידיוט אמיתי אם חשבת אותי
שאבוא וארוץ עד אליך
וכלום לא קרה כשאתה לא בסביבה
כן, הכל די רגיל בלעדייך.
הייתי בכיף מחבקת אותך
מחכה לך בין הסדינים
אני שונאת אנשים, אנשים חלשים
שבמקום לדבר הם זזים.
ואולי אתה פה חסר לי...
מה יקרה אם פתאום תבוא אלי
ותייפה את הכל
רגע של שקט, בחוץ שוב הגשם
ממשיך על הכביש עוד ליפול.
ואולי אתה פה חסר לי...
עכשיו אני מבינה
את שרצית לתת
לפתע מגלה את האמת
כנראה שלא הבנתי
או פחדתי לשאול
איך בכלל חשבתי
שלמדתי הכל
שלמדתי הכל
פתאום אני מתגעגעת
פתאום אני רוצה אלייך
פתאום אני רוצה הביתה
לחזור לזרועותייך
פתאום אני מתגעגעת
פתאום אני רוצה אלייך
פתאום אני רוצה הביתה
לחזור לזרועותייך
נזכרת בדמעותייך
שזלגו מתוך כאב
ראיתי בעינייך את הרגש שבלב
פתאום אני מתגעגעת
לריח של גופך
לטעם שפתותיך
לשמוע את קולך
לשמוע את קולך
פתאום אני מתגעגעת
פתאום אני רוצה אלייך
פתאום אני רוצה הביתה
לחזור לזרועתייך
פתאום אני מתגעגעת
פתאום אני רוצה אלייך
פתאום אני רוצה הביתה
לחזור לזרועותייך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יולי:)
