ברוכים הבאים

יואו, ואו, ה' ישמור, עברו שנתיים.

שנתיים אני "איתך", שנתיים אנחנו "ביחד".

אני לא מאמינה, עבר כ"כ הרבה זמן.

חודש אנחנו כבר לא ביחד, אני שלמה עם ההחלטה הזאת.

טוב לי 'לבד'.

אתה עדיין בחיי, לא תצא מחיי אף פעם.

אני אוהבת אותך, כמו שבחיים לא אהבתי, אבל כבר פחות.

אתה חשוב לי, אתה חלק מחיי, חלק מליבי, אני לא אוותר עליך לעולם, אך לא בתור גבר.

שנתיים עברו מאז, מאז אותה נסיעה לאילת.

לפעמים אני מאמינה שזה הגורל שהפגיש ביננו (הרי לא רציתי לנסוע ונסעתי למרות שהייתי חולה) אך גם הגורל הפגיש אותי עם גברים אחרים ואנשים אחרים, הוא זה שגם הפריד ביננו.

אני כבר לא מתחרטת על שום צעד והחלטה שקיבלתי בחיי, זה חיזק אותי, החליש אותי, העיקר שלמדתי.

אנחנו שנתיים, שנתיים ביחד.

עדיין כאן, עומדים זה לצד זה למרות הכל.

חזקים, שום דבר לא ישבור אותנו, למרות שזה כבר לא ממש ביחד.

אהוב שלי, מתוק שלי, אתה הדבר הכי מתוק ומדהים שהכרתי בחיי, אוהבת אותך לנצח!

תודה על השנתיים.

בחיים לא אשכח אותם!