ברוכים הבאים

הגשם הזה, אחח איזה ריח משגע.

הריח הנקי, הקר, הלח, ריח משגע.

הגשם הזה גורם לי לעצור קצת, לחשוב.

מחשבות עליו, על האקס, על הבדידות, החוסר סדר בחיים, הרצון להשתפר, החשק להיות איתו.

הכל ביחד.

התחלתי לסדר את המחשבות, נזכרתי בתמונות שלי ושל האקס.

התחלתי להסתכל ולא הבנתי מה קרה לי באותה תקופה. מה מצאתי? למה נשארתי למרות הכאב?

ראיתי את התמונות מאילת, משנה שעברה, מהחורף שעבר.

אותה נסיעה השאירה לי סימניים נפשיים להרבה זמן.

הבנתי שתמיד אחרי אילת אני חוזרת מבולבלת, הרגשות מבלבלים.

רואה את התמונה שלך ולא מבינה מה קרה.

אני כ"כ מתגעגעת אליך, חסר לי משהו, אתה.

נזכרת בצחוקים שלנו, בשיחות הארוכות, בעידודים שלך שכרגע כ"כ חסרים לי.

מחר..

אתה חוזר, הסיכוי שאני אראה אותך שואף ל0.

אני כ"כ מתגעגעת אליך.

מחר גם אני אראה אותו.

הבילבול של הרגשות,

אני לא מבינה מה קורה פה.

אולי הגשם ישטוף לי את הבלבול ויבהיר את המצב?