ברוכים הבאים

נמאס לי לבכות.

הדמעות שלי עומדות להיגמר.

אני לא מסוגלת יותר!!!

הכאבי ראש האלה כבר מעייפים אותי, המצב הנפשי פשוט גרוע, אין לי כוח יותר.

שיחת טלפון שאמורה היתה לעודד אותי שברה אותי.

"אם ישאירו אותך שנה אל תופתעי", היי תודה לך על זה שבמקום לעודד אותי את שוברת אותי, "אני מציאותית", "תתגברי על הכאב ותבואי לא משנה מה", פאק, את לא אנושית!

"בקושי קמתי מהמיטה לענות לטלפון, איך את מצפה שאני אבוא ללמוד?".

נמאס לי מהלימודים, אין לי כוח לזה.

מה שיקרה יקרה, לי כבר אין כוח יותר.

באמת תודה לך על זה שהיית לצידי, כל דקה.

תודה על העידודים, הרצון שלך לעזור לי, שמירת הקשר וההתענינות בי.

מישל, אני מטורפת עליך, תודה מתוק שלי!!!

איך נפלו גיבורים?