ברוכים הבאים

קודם כל, מזל טוב להורים שלי, היום יש להם יום נישואים, 29 שנים ביחד!!!

חוץ מזה, החיים די קשים כרגע, סבא עדיין בבית חולים, אני עדיין בדיכי (למרות הצחוקים שלי), רבתי עם בני הדודים שלי (דימה ורומן) ודודים שלי וניתקתי את הקשר איתם (דודים ובני הדודים).

אני כ"כ מאוכזבת מהם ולא נראה לי שמתישהו אני אלסח על מה שהם עשו לאמא שלי, לאבא שלי ולי.

כרגע אני שלמה עם עצמי ועם ההחלטה שלי.

נכון, קצת כואב שאחרי שלושה חודשים ממש מדהימים ושביליתי איתם הרבה הם מפנים את העורף ומתנהגים ככה.

בעיה שלהם.

לא איכפת לי מהם, איכפת לי מאמא ואבא.

אני כ"כ אוהבת אותם, פשוט מדהימים.

לא יודעת מה הייתי עושה בלעדהם ואיפה הייתי כרגע.

כמובן שסבא, פשוט בן אדם מדהים.

כ"כ חזק, כ"כ חכם, כ"כ טוב.

קשה למצוא אנשים כאלה בימנו.

סבא, תחזור מהר, תבריא.

אני מתגעגעת אליך ולבדיחות שלך ולשטויות שלך :)

אוהבת.

אתכם, את סבא, את ההורים ואת אחותי, את גיסתי, את עינתוש הסתומה ואת שאר הירקות והפירות :))))))))))

יהיה טוב, נכון?

אני מאושרת אבל כ"כ אומללה.

אני שמחה אבל עצובה בפנים.

כיף לי ורע לי.

אני אוהבת אבל שונאת.

אני מרוצה מעצמי אבל מצד שני כ"כ מאוכזבת מעצמי.

למה?

למה אני לא יכולה פעם אחת מרוצה ממה שיש לי?

למה אני מאוכזבת מעצמי?

רק בגלל ציון אחד?

למה אני ממשיכה להתעלל בעצמי?

למה?

טוב לי.

אני באמת מאושרת.

אבל כמובן שיש דברים שמפריעים לי.

המון דברים.

הוא רחוק, אני מתגעגעת אליו, ה50 בספרות, למרות שמגיע לי הרבה יותר, אני מתגעגעת אל אחותי, אני שונאת את הספר שסיפר אותי בצורה שאני לא אוהבת :(.

חסרים לי כרגע כ"כ הרבה אנשים, אחותי, אירדה, הוא, מירון.

הרבה אנשים שגרמו לי לאושר.

אני חייבת להגיד דתודה לכולם...

תודה על העידודים.. תודה על החיבוקים בבוקר.. תודה על הכל.

זה הדבר היחיד שגורם לי לבוא לבית ספר ..

תתפלאו...

כ"כ נמאס לי כבר מהלימודים.

נמאס לי מהלחץ שיש.

אין זמן לשום כלום..

נמאס.

יש לי פיצול אישיות?

עברו הרבה שניות מאז הפעם האחרונה...

עברו הרבה דקות מאז הפעם האחרונה...

עברו הרבה שעות מאז הפעם האחרונה...

עברו הרבה ימים מאז הפעם האחרונה...

עברו הרבה שבועות מאז הפעם האחרונה...

עברו הרבה חודשים מאז הפעם האחרונה...

שנגעת בי,

חיבקת אותי,

צחקת איתי,

ישבת איתי,

אהבת אותי...

יותר מדי זמן עבר מאז....