ברוכים הבאים

כן!! ועוד איך...

חח נוש, תודה על נושא לפוסט..

כן, כן, מודה, אני מזוכיסטית...

אני אוהבת להכאיב לעצמי!

זה כיףףףףף

כן אני יודעת, אני מאוד מוזרה..

אבל אני אוהבת את עצמי ככה..

ומי שיש לו בעיה עם זה יכול לקפוץ לי, אפילו פעמיים!

רוצה עוד פעם (להכאיב):

*נזם- עשיתי כבר :)

*5 עגילים בפעם אחת- כאב.. אבל שרדתי, אהבתי רוצה עוד פעם!

*הכנסתי פירסינג לאוזן- מאוד כואב, אבל יפה! שווה את הכאב..

*  ********- מזונזר.. רוצה עוד פעם (חחחח)

* לריב עם מישהו- מכות.. אוי.. זה ממש כיף!

* שתיפול עלי דלת- חח כבר קרה.. לא נחמד.. אבל אחרי זה אני לא צריכה לעשות שום דבר בבית.

ניראה לי שזה יספיק לכם...

אגב,, המטרה שלי- לעשות עוד ]פירסינג- בלשון ובגבה!

יום ראשון- אירובי- מי שרוצה שיצור איתי או עם מיס דיווה המתוקה קשר :)

שלכם, באהבה רבה, ריצ'י :)

זהו עוד קטע שלקחתי מהבלוג של יאן.ץ.. למה? כי אני גם עוברת את זה:

קשה לראות עד כמה טוב לכולם... רק המצב שלך שונה רק אתה לא מאושר...

האחיות שלי מאושרות וטוב להן... יש להן אהבה   המצב שלי שונה.. המצב שלי אחר... הכל הרבה יותר קשה הכל הרבה יותר מסובך...  ניסית המון פעמים להיות מאושרת אבל לא הצלחתי..

לא ביקשתי הרבה בסך הכל אהבה אפילו לא אהבה שיקבלו אותי כמו שאני בלי שום שינוי...

כאילו הבעיה היא שאין לי בעיה שאנשים מספרים לי על הבעיות שלהם  ואפילו על דברים משמחים ועצובים שקורים להם...אבל כשאני רוצה לספר משהו לא מקשיבים לי לא מתייחסים אלי... כשצריכים אותי אני קיימת וכשאני וכשלא הם אפילו לא מדברים איתי...

אני מנסה להבין אותם אתם יןדעים שרע לי אז למה לספר לי כמה טוב לכם???  וכשאני לא רוצה להקשיב אז אני רעה ומגעילה  לא???? אבל כשאני רוצה להגיד משהו ואף אחד לא מקשיב לי זה בסדר.. אותי מותר להשתיק בלי הפסקה  ואחרי זה אתם מתפלאים שאני שקטה שאני שותקת ולא מוציא כמעט מילה...

תגובות בבקשה!!!!

למה גורם השיעמום