לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ברוכים הבאים


זה לא חכמה לצחוק כששמש ואביב, והרבה חברים מסביב. צריך לדעת לחייך גם כשעננים ורטוב.

Avatarכינוי:  יולי:)

בת: 34

ICQ: 242241084 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2010    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ציפיות.


חה חה חה.

איזו מילה מגניבה.

 

כן, כן..

זה מה שקרה.

 

כרגיל יולי מפתחת ציפיות,

חושבת ששנהם ישתנו,

אבל היי זה נשמע טוב מדי.

 

חשבתי שהם ישתנו, או לפחות אחד מהם.

אבל לא....

זה לא קרה ולא יקרה.

 

אני ובעלי.. אמממ איך להגיד..

זהו? הכל מת?

כנראה..

 

ועם אותו אחד..

גאד...

אין מצב בננו..

פשוט אין.

 

למה הכל כ"כ מסובך בחיים האלה?

די!

נמאס לי כבר.

 

 

שיהיה לפחות לכם לילה טוב

נכתב על ידי יולי:) , 28/7/2006 00:38   בקטגוריות פסימי, שחרור קיטור, :(, נמאס נמאס נמאס!!, קשה...  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של • Richy • ב-28/7/2006 20:27
 



הוא הלך...


היה לי טוב, ביליתי בכיף, היתי פשוט כל כך שמחה,

אף פעם לא היתי כל כך שמחה,

(כמעט) כל המשפחה היתה אצל דודה שלי...

ישבנו כולנו וראינו את מה שדימה (הבן דוד הכי טוב שיש) צילם בהודו, בחתונה של קרובי משפחה.

אחרי 5 שעות בערך, לקרת השעה 8 בערב הלכנו.

אמא שלי, כרגיל, יודעת להרוס הכל, היא פשוט כל כך טובה בזה.

היא התחליה לצחוק עלי, הרגשתי כל כך רעה,

הרגשתי את הדמעות עוד שניה חונקות אותי,

הסתובבתי הלכתי ואמרתי לכי לעזאזל, מגיע לה.

התחלנו ללכת, כבר יצאנו ואבא בא אלי ואמר שאני לא אדבר ככה אל אמא,

סליחה, מצטערת, מגיע לי עונש מוות על זה שאמרתי לה ללכת לעזאזל, אבל מה איתה? למה מותר לצחוק עלי?

לה מותר להעליב אותי? היא יודעת שאני לוקחת הכל ללב, היא יודעת שיש לי את הבעיה עם הדיכאון,

על דבר כזה קטן אני יכולה לכעוס ולהיות בדיכון (כן, כן דיכאון) שבוע.

היא ידעה את כל זה, אבל לא היה לה איכפת, היא צחקה, לה מותר ולי אסור.

הוא הלך, המצב רוח הלך,

אל תגידו לי לשכוח, היא כבר שכחה, אני לא.

אין מצב רוח, זהו, הוא הלך...



נכתב על ידי יולי:) , 28/1/2006 20:20   בקטגוריות נמאס נמאס נמאס!!  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של • Richy • ב-31/1/2006 16:18
 



למרות הכל אני מתגעגעת אליך


הרבה זמן לא כתבתי עליה או דיברתי עליה.

כואב לי, לא, לא בגלל ויטלי-נו זה כן כואב אבל הכי הכי כואב זה בגלל שהיא "הלכה" מחיי...

אירדה.. החברה הכי טובה שלי במשך 7 וחצי שנים.

הידידה הכי טובה, החברה הכי טובה, הפסיכולוגית שלי, אחותי האהובה.

כל כך כואב לי שהיא לא פה..

כל כך כואב לי שהיא לא עומדת מאחורי המילה שלה.

היא הבטיחה לי שהיא תשמור על קשר כשהוא יצא משם.

היא הבטיחה שלמרות הכל אנחנו נישאר בקשר כמו תמיד.

אני מרגישה מנוצלת.

כשהוא לא היה פה היא הייתה איתי.

בדקות הכי קשות שלה עודדתי אותה, הייתי מוכנה לקחת את הכאב שלה ולהעביר אותו אלי, העיקר שלא תסבול.

כל כך כואב עכשיו...כל כך כואב.

למה היא לא פה איתי עכשיו?

למה הוא "גנב" לי אותה?

אני מתגעגעת אליה כל כך :(

עברנו כל כך הרבה ביחד...

היא היתה תמיד פה, הייתה. כבר לא.

איך הגלגל הסתובב.

מחר זה יהיה חודש שלא שמעתי ממנה ולא ראיתי אותה.

כואב..

לא איכפת לה ממני.

מרגישה מנוצלת, היא ניצלה אותי. הוא לא היה פה אז היא הייתה איתי.

הוא חזר אז אותי היא מחקה מהחיים שלה.

 

אירדה.. למרות הכאב אני מתגעגעת אליך.

כואב לי שזה קורה. כואב לי שזרקת אותי ככה מהחיים שלך.

נכתב על ידי יולי:) , 15/11/2005 09:59   בקטגוריות נמאס נמאס נמאס!!  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של • Richy • ב-16/11/2005 07:22
 




דפים:  
15,477
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליולי:) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יולי:) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)