ברוכים הבאים

אני שונאת את ההרגשה שאני לא עושה משהו מועיל.

אני שורפת את הזמן ולא עושה שום דבר.

לשבת, לחשוב, להתבטל-לא כיף.

אני רגילה לעשות דברים מעניינים, דברים מועילים.

היום אני בבית.

מרגישה כ"כ לא מועילה.

אין מה לעשות פה.

עובדת דקה, עוד דקה ועוד שתי דקות ואני לא עושה שום דבר.

הרגשה מעצבנת.

אני צריכה ללמוד! תאוריה, מתמטיקה, ספרות, תנ"ך. לא חסר.

למה אני לא מצליחה ללמוד את זה?

למה לשרוף את הזמן על שטויות ולא לעשות משהו שאני כן צריכה?

אני מוזרה!

הגשם הזה, אחח איזה ריח משגע.

הריח הנקי, הקר, הלח, ריח משגע.

הגשם הזה גורם לי לעצור קצת, לחשוב.

מחשבות עליו, על האקס, על הבדידות, החוסר סדר בחיים, הרצון להשתפר, החשק להיות איתו.

הכל ביחד.

התחלתי לסדר את המחשבות, נזכרתי בתמונות שלי ושל האקס.

התחלתי להסתכל ולא הבנתי מה קרה לי באותה תקופה. מה מצאתי? למה נשארתי למרות הכאב?

ראיתי את התמונות מאילת, משנה שעברה, מהחורף שעבר.

אותה נסיעה השאירה לי סימניים נפשיים להרבה זמן.

הבנתי שתמיד אחרי אילת אני חוזרת מבולבלת, הרגשות מבלבלים.

רואה את התמונה שלך ולא מבינה מה קרה.

אני כ"כ מתגעגעת אליך, חסר לי משהו, אתה.

נזכרת בצחוקים שלנו, בשיחות הארוכות, בעידודים שלך שכרגע כ"כ חסרים לי.

מחר..

אתה חוזר, הסיכוי שאני אראה אותך שואף ל0.

אני כ"כ מתגעגעת אליך.

מחר גם אני אראה אותו.

הבילבול של הרגשות,

אני לא מבינה מה קורה פה.

אולי הגשם ישטוף לי את הבלבול ויבהיר את המצב?

קצת(הרבה) נעלמתי, לא בגללי.

המחשב לקח לעצמו חופש, החליט שלא בא לו לעבוד אז הוא עשה שביתה (מזדהה עם המורים?).

טוב, המחשב חזר לחיים, עבר פירמוט.

החלק הרע והמעצבן הוא שחלק מהתמונות נמחקו :,[ , כל המוזיקה נמחקה :,[ , הוינדוס באנגלית (זה גרוע!). סתם קקה :(

בקרוב אני ישוב לעדכן, לפרסם תמונות.

נחזור לשגרה של העדכונים ושל הכיף ;)

עד אז, לילה טוב ותהנו ;]