במהלך שלושת שנות השירות הצבאי שלי לא פרסמתי אף פוסט על
הצבא. כתבתי. אבל לא פרסמתי. שמורים לי. ביום השחרור שלי היו לי כ-20 פוסטים (פלוס
כמה שלעולם לא סיימתי).
את הפוסטים אטפטף אל הבלוג לאט לאט.
מספר הערות:
1. המסופר בפוסטים אינו בא לתאר את המציאות בצורה מדויקת! עם
זאת כמעט הכול מבוסס על מאורעות שקרו במציאות. (עם דגש מצד אחד על 'הכול' ומצד שני
על 'מבוסס').
את ההפרש מהמציאות הבאתי משני סיבות: א. הפוסטים באים לתאר
את תפיסת המציאות שלי, שלפעמים שונה מהמציאות האבסולוטית. ו-ב', ככה הסיפור מעניין
יותר.
2. השמות לרוב מדויקים, אך גם פה יש לעיתים תמורות
מינוריות. כדי לא להעליב בפומבי חלק מהאנשים שאני הולך לכתוב עליהם דברים רעים,
וכדי לא להכביד על קוראיי עם יותר מדיי שמות, יצרתי שמות 'חיבה' לחלק מהדמויות. הדוגמאות
היותר קיצוניות הן "חנוןשמן", "אמברידג'"
ו"וולדמורט".
3. מסיבות כאלה ואחרות, החלטתי לגנוז חלק מהפוסטים.
אלו הם הפוסטים:
פוסטצבא 1 –
יום הגיוס (חלק I)
חזרתי על דבריי לאט, כדי שהוא יבין שהוא נשמע מטומטם ושאני מזלזל באינטליגנציה שלו...
פוסטצבא 2 - יום הגיוס (חלק II)
ארור אתה, קולי הרציונלי.
פוסטצבא 3 – פוסטירונות
נגנז
פוסטצבא 4 –
צעיר לעזאזל או סיפורה של הגעתי הארורה
לבקו"ם
הם גם תהו למה
לקחתי כל כך הרבה אבוקדו. "אני אלרגי לאבוקדו," השבתי, "אני מנסה
להתאבד."
פוסטצבא 5 – המדריך לשוקיסט בגלקסיה או היכרות
"תכיר, זה החנוןשמן. חנוןשמן, זה עופר". החנוןשמן
היה חנון שמן.
פוסטצבא 6 – וידויים
של מוח די חפשן או חיי היומיום בבקו"ם
"הלו?? זה
צבא??" השיב לו קול מעט צרוד, בטון מאד מעצבן.
פוסטצבא 7 –
הדיפת עבודה
זה מסר ברור להנהלה – משתלם לכם לעזוב אותי בשקט.
פוסטצבא 8 –
ג'ובניקיזם או החייל במזגן ינצח
ג'וני: חברה שלי מתה אתמול בלילה. מש"ק המשמעת: זה נראה לך תירוץ?
פוסטצבא 9 –
עלמה או על בנות ואי-הבנות, חלק א'
נגנז
פוסטצבא 10 –
קוף אגוז או סיפורו של המחליף של החנוןשמן
"... הוא נראה כמו קוף אגוז. כמובן שאין חיה כזו קוף
אגוז, אך אם הייתה, היא הייתה נראית בדיוק כך."
פוסטצבא 11 – הילה
או על בנות ואי-הבנות, חלק ב'
נגנז
פוסטצבא 12 – הצד
הרע של תל-אביב (חלק I) או על התל-אביבית
- "אתם
מרגישים שהמפקדת לא מטפלת בבעיות שלכם?" היא שאלה.
- "מה זה
'לא מטפלת'? היא הבעיה שלנו!"
פוסטצבא 13 – הצד
הרע של תל-אביב (חלק II) או על החברה של התל-אביבית
"וואלה.... מה אתה עושה בצבא?" שאלתי. - "יצאתי
מהצבא. המלחמה דפקה אותי."
פוסטצבא 14 – הצד
הרע של תל-אביב (חלק II) או
היה שלום, תל-אביבית
"תגיד פסקל, חשבת פעם על התאבדות?" הרגשתי
שמחובתי לשאול אותו.
"אני כל הזמן חושב על התאבדות... אבל אין לי את
האומץ."
פוסטצבא 15 – לא
תבין לעולם או סיפורה של שתיקה מביכה מיותרת
נגנז
פוסטצבא 16 –
מפגשים מהסוג השלישי – גרסת הרמאי
נגנז
פוסטצבא 17 – יש
לי סימפתיה לאנשים שמתייאשים בתל השומר
גימל היא הדרך הקלה והפשוטה ביותר להישאר בבית מבלי לחתום
על ימי חופש / להיות נפקד.
פוסטצבא 18 – מי
אמר שתמיד בסוף נובמבר קר? או סיפורו של האל-קלאסיקו
נגנז
פוסטצבא 19 – שוטרים
צבאיים או מנאייקים
יש אנשים רעים בעולם הזה. רעים מבפנים. רוע אמיתי, טהור.
כמו וודלמורט, כמו היטלר, כמו ריאל מדריד.
פוסטצבא 20 – יש
בי מרמור והוא ינצח או סיפורה של טבלת המרמור
"חוץ מזה, מי נתן לך את הזכות לקבוע מי ממורמר ומי
לא?"
פוסטצבא 21 – דברים
שרואים משם
ברק: תשלימי – "באתי, ראיתי..." נופר: "נדלקתי"
בעוד דקות ספורות, אפרסם את הפוסט הראשון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: