הערה: המילה קושי בכותרת הפוסט אינה במובן של "אתמול צפיתי בפרק מהסדרה 'הכל לטובה' ובקושי רב נאבקתי בדחף לכבות את מסך הטלוויזיה", אלא פשוט קראתי לקריטריון על שם המתמטיקאי הצרפתי בן המאה ה-19 אוגוסטין לואי קושי (Cauchy), שהיה גבר חבל על הזמן.
לאורך השנים העברתי כאן ביקורת רבה כלפי בלוגרים אחרים בישרא. אותם הבלוגרים נגדם אני יוצא, אני לא קורא להם להפסיק לכתוב ולסגור את הבלוג, ישראבלוג זה מקום שפתוח לכולם ומאפשר לכל אחד לכתוב. עם זאת, הייתי שמח לראות אותם קצת משתפרים. טיפה מתאמצים לפני שהם זורקים עוד פחית מעוכה להר הזבל הגדול הזה שנקרא ישראבלוג.
בפוסט הזה החלטתי גם לתת טיפים שימושיים לשיפור.
עכשיו, אני יודע שהדבר הראשון שעולה לכם בראש זה "יא חתיכת בן זונה ינעל אבוק אפס מסריח מי אתה שתיתן לי עצות?!?!?!?! מה אתה חושב שבגלל שהגעת פעמיים לחמים כי אתה מקפיץ פוסטים אז אתה אילן הייטנר?!?! הבלוג שלך חרא וגם אתה חרא ו..." אבל אם תרדו קצת ממגדל האגו שלכם, תתפכחו מהיומרנות ותתנו לטיפים צ'אנס, מי יודע, אולי תפיקו מזה תועלת. אני, אגב, עם כל האגו והיוהרה, בהיתקל בפוסט כזה הייתי קורא אותו מהתחלה ועד הסוף, בלי אנטי, עם ראש פתוח, ומנסה לחשוב האם העצות באמת היו עוזרות לי.
שלב I
כשאתם כותבים פוסט, לפני שאתם שולחים, תקראו אותו שוב ואז תשאלו את עצמכם שתי שאלות:
א. האם אדם זר, שאינו מכיר אתכם, היה מוצא עניין בפוסט? האם הוא היה נהנה לקרוא אותו? האם זה היה שווה את חמשת הדקות שלקח לו לקרוא?
ב. האם עוד חמש שנים, אם אעבור על כל הבלוג, האם תקראו את הפוסט הזה מהתחלה ועד הסוף?
מספיק והתשובה לאחת השאלות היא כן, עבור לשלב הבא. אם לא, מחקו את הטיוטה או שתכבו אותה כך שהיא כן תענה על אחת השאלות.
שלב II
כעת יש לכם פוסט ראוי ביד, אבל זה לא אומר שלא תוכלו לשפר אותו. נסו לראות אם אתם יכולים למחוק חלקים ממנו מבלי להקריב מהסיפור או מהתוכן, ונסו להוסיף בדיחות, דימויים משעשעים, מטאפורות ציוריות או כל אמצעי אחר שיעשה את הפוסט נחמד יותר לקריאה.
אלו מכם ההולכים לכתוב לי תגובות נאצה, להלן 3 תגובות אפשריות:
א. אתה לא מבין מהחיים שלך.
ב. אתה מתנשא.
ג. אתה זונה.
אנא בחרו את התגובה אליה אתם הכי מתחברים וכתבו לי אותה. כך באמת תתקבל תחושה שיש תמימות דעים לגבי התגובה שתחזור על עצמה.
-המתמטיקאי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: