כמעט פתחתי בלוג חדש היום, מנותק מהבלוג הירוק הזה, שהיה פעם שלי. למה? כי אני במקום אחר, מנותק ואני צריכה התחלה חדשה, דף נקי.
אבל, אני עדין אני, נכון? בערך.. גם ככה זה לא משנה כי אף אחד לא קורה פה, אז למי אכפת אם פעם כתבתי על למצוא אהבה ולמצוא את עצמי ועכשיו, מספר שנים אחרי, אני אכתוב על אהבה שנמצאה ושמצאתי את עצמי ואז איבדתי את עצמי שוב.
לפני חודש אובחנתי עם PCOS (תסמונת השחלה הפוליצסטית). כשלעצמו זה לא נורא, זה לא סוף העולם.. אבל זה מרגיש ככה.
רק לפני שנה הפסקתי ליטול גלולות (אחרי עשור!), לא היינו מוכנים להריון, אבל רציתי להתנקות, לקחת את הזמן ולתת לטבע להסדיר את העניינים. בחצי השנה הראשונה הכל היה תקין, כמו שעון ולאחר מכן המחזור החל לגמגם, פעם בחודשיים ואז בכלל נעלם.. כמה התרגשות בכל פעם שהמחזור איחר וכמה אכזבה בכל פעם שמופיע רק פס אחד..
אבל מצד שני אין מחזור. כבר חודשים. הרופאה ידעה מיד והבדיקות איששו את האבחנה מספר ימים לאחר מכן. היא אמרה להפסיק לחלום על הריון טבעי.
גודל הבגידה שחשתי. הגוף שלי, שתמיד התייחסתי אליו יפה יש לציין, בגד בי. מונע ממני את הדבר שבין רגע הפך להיות מוקד מערכת השמש שלי, הדבר שאני רוצה יותר מהכל ואני לא יכולה לקבל אותו. אז נכון שאנחנו לא ממש התחלנו לנסות להרות (TTC- trying to conceive) אבל עכשיו לא באמת נוכל..בלי עזרה חיצונית.
וככה התנפצה לי הבועה הוורודה על הריון, על ההתרגשות שנלוות לנסיון להרות, על הקרבה בין בני הזוג כשהם מנסים ליצור משהו משותף רק להם והכל הפך להיות טכני ומנוכר: אמנוריה, זריקות, מעקב זקיקים, הזרעה, הפלות, הורמונים, בטא, LH, OPK's ..
אז אמרתי לרופאה, סבבה, יש לי שחלות פוליציסטיות, מה עושים? איך מתקנים?..ואני עדין לא מבינה איך במאה ה-21, כאשר אחת מתוך חמש נשים תאובחן עם שחלות פוליצסיות (שזו הסיבה השכיחה ביותר לאי-פריון אצל נשים) איך אין לזה תרופה. איך "אין מה לעשות" זו תשובה לגיטימית?? אני לא מוכנה לקבל את התשובה הזאת וגם אני לא מוכנה להעביר את הגוף שלי גיהנום כדי לקבל את מה שאנחנו רוצים.
נכון, נכנסתי לשוק, בכיתי הרבה זמן ואף הדפתי את בן זוגי והחברים בשל הבושה שאני מקולקלת ופגומה (ביולוגית, הדבר היחיד לו נועד הגוף שלי הוא להתרבות ואפילו את זה אני לא יכולה לעשות!) ואז המוח התחיל לעבוד והאצבעות התחילו להקליד ועכשיו אני בעיצומו של מחקר נסיון וטעייה והחלטתי שכל הציסטות הללו (יותר מ-12 ציסטות בשחלות וציסטה אחת חוץ-שחלתית שגורמת ללא מעט כאב) לא באות לי בטוב ואני הולכת לתקן את עצמי. בכל דרך אפשרית.
אז יצאתי לדרך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Nikolett