חדל פוסטים פואטיים! הינה קצת מהחומר שמאחורי...
אני שוברת את הראש. אני תלויה. תלויה במקום לא ברור ואני שונאת את זה.
עשיתי סיעור מוחין ואני יודעת מה אני רוצה ואני עושה כל מה שביכולתי כדי להשיג את הרשימה הלא כל כך ארוכה הזו, אבל לפעמים זה לא תלוי בי. ומה לעשות?
זה מרגיש חרא כשאני פועלת ונותנת מעצמי ושוברת כל מחסום שבדרכי רק כדי להגיע אל מישהו שמוותר. וכן, יש לי ציפיות, וכן, אני מאוכזבת. מאוד.
הימים האחרונים היו חסרי זמן. היום התערבב בלילה והכל הפך לעיסה מגעילה שעושה חשק להקיא. אני כל כך מנותקת כי אני שקועה במחשבות. אני עובדת, אוכלת וישנה. לא רואה אנשים שעומדים מולי ומנופפים לי בידיהם הקטנות. אני פשוט לא פה. ואני מודעת לכל הקטע הזה של "לא להיות תלויים באף אחד ולפתור הכל בעצמך", אבל בכל זאת, זה נחמד שלמישהו אכפת ממך..מישהו ששואל מה קרה גם אם הוא לא ממש מתעניין והוא רק מחכה לתור שלו לדבר.
מה אני רוצה?
לדעת מה אני שווה ולא להתפשר.
שאחותי תקבל קצת שכל.
להפסיק לאהוב את ג'יני.
רגע טהור של חוסר מחשבה.
מישהו לישון איתו.
מה קבלתי?
עיוות,
ערבים,
כאב לב,
כאב ראש,
והרבה מאוד לבד.
כן, אני בחורה.
נ.ב.
אבדתי היום חצי אצבע ושליש מכמות הדם שבגופי. סלייסר ארור!! מוות לטל העמק וארוחות בוקר יקרות יתר על המידה בארקפה!!
אוח. ידעתי זמנים שמחים יותר.