שום דבר לא נראה שונה. אותו שיער שחור, אותן עיניים ירוקות, אותן ידיים עדינות, אותו גוף. הכל נראה כרגיל. השמיים כחולים, קצת עננים, לא חם, לא קר, אנשים הולכים ברחובות. שום דבר לא נראה שונה! המבט שלה, אותו מבט! ושפת הגוף שלה, כמו תמיד. הכל נראה כרגיל.
ולמה שלא ייראה? הכל כרגיל!
היא הולכת ברחוב, בוחנת את האנשים. מסתכלת לרגע לבדוק מה השעה. היא לא ממהרת. אף אחד לא מחכה לה. והיא נהנית להסתכל ככה על העולם! חושבת לה מחשבות. מחשבות על אנשים, על אירועים.
מחשבה עוברת לה פתאום. כל שנייה שעוברת, לעולם לא תחזור. לעולם לא יהיה עוד ה-3 במאי 2007, שעה 16:29 ו-5 שניות! הנה,כבר התחלפה לה שנייה, ועוד אחת, ועוד אחת..
ככה, היא הולכת לה, רגועה, אין לה ממה לדאוג ואין ממה לפחד.
-עברתי בבלוג והסתכלתי על טיוטות. מצאתי את זה.. מה 3/6/2008. לא היה לי כוח לססים את זה ולכן לא פירסמתי, וכנראה שאני גם לא אמשיך את זה אז..-