(תודה ללורי על הרעיון).

קודם כל- ויקי.

היית מדריכה מדהימה. באמת.

תמיד היה לי כיף לעבור איתך פעולות,

לצחוק, לדבר ולהיות איתך בשנה כ"כ מדהימה.

אהובי-

אתה המדריך הראשון שהכיר אותי בגלל אח שלי,

ואני מקווה שעכשיו זה בגללי.

אני ממש ממש אוהבת אותך,

אתה אחלה של בנאדם.

תורג'י-

לא ממש הכרתי אותך במהלך השנה,

אבל המחנה הבנתי כמה שאתה בן אדם מדהים,

וביום האחרון של המחנה עשית אותי כ"כ מאושרת,

אמרת לי את הדבר הכי נעים שאמרו לי במחנה.

רוסי-

אדיש וחתיך.

אתה אחלה של מדריך,

ואתה לא הכי מדבר למרות שנורא נקשרתי אלייך.

שי-

עוד מישהי כ"כ קלילה ומצחיקה,

לא נראה שאני יימצא.

לא מתעמקת בדברים מעצבנים,

רגועה וכיפית,

ובעיקר מדהימה.

טל, ענבל, פרי, ועדן,

לא הכי דיברתי איתכם,

אבל בכל זאת אתם צוות מדהים.

קומורניק-

אחח קומורניק.

מה אפשר כבר להגיד?

אני חושבת שכל החיבוקים, הנשיקות והבכי כבר אמרו הכל.

כל שאר צוות זאוס,

אין לי משהו להגיד שאי אפשר להכליל ב- אני אוהבת אתכם.

בקשר לתגובות-

אני אוהבת שאתם מגיבים.

מאוד.

אבל אני פחות אוהבת שמגיבים לי כמה תגובות,

בשביל להעלות לי את הכמות שלהן.

אולי אתם אוהבים את זה, אבל אני לא,

אותי זה מבאס לראות 25 תגובות, שחצי מהן בלי תכלית.

אני יודעת שהכל מכוונה טובה,

אבל אני בניגוד לאחרים לא עושה את הבלוג בשביל התגובות,

אני לא יסגור את הבלוג אם אין מגיבים,

אז כל החברות המדהימות שלי-

אני מאוד אוהבת את התגובות שלכן,

וגם שמגיבים לי זה נותן לי מוטיבציה,

אבל תגובות כאלה פשוט מדכאות אותי.

אז בבקשה לא בבלוג הזה.

אל תבינו לא נכון,

אני כן אוהבת שמגיבים.

3>.