לכולם.

הם היו כל כך הרבה בשבילי.

ועכשיו, חודש מאז,

ואני עדיין מתגעגעת.

הזמן לא אמור להעביר את הגעגוע?

הזמן לא אמור לספוג את הדמעות?

אבל אני גם מאושרת.

בכלל לא חשבתי שזה מה שיקרה.

אבל זה קרה.

ואני מאושרת.

כל כך מאושרת.

כל כך.

אני אוהבת אותם כל כך הרבה.

וכבר עכשיו הם חסרים לי.

למרות שהם עדיין, קצת, איתנו.

אני לא יודעת מה אני ייעשה במפקד שמיניסטים הבא.

אני באמת לא יודעת מה אני ייעשה.

"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה".

X מדריכה, זאת אומרת.

אני וויקי סוף סוף הלכנו לסושי, וזה היה לגמרי בהפתעה,

ברבע לתשע היא התקשרה ושאלה אותי אם אני רוצה ללכת איתה,

אז אמרתי כן, כמובן, ושברתי שיא אישי בהתקלחות- 10 דקות!

בדרך כלל זה כפול ארבע :|.

היא אספה אותי באוטו המאגניב שלה, ודיברנו על החופש,

על העבודה של ויקי, על זה שקומורניק עוזר שם!!! (אני חייבת להתחיל לבוא לחנות הזאת יותר!) *לפני התגובות המטומטמות, זה בצחוק אנשים!*

ואז נתקענו בפקקים הרבה הרבה זמן, וכשהגענו ראינו שעושים שיפוצים בדרך שהיינו אמורות לחזור ממנה.

לא נחמד, בכלל לא.

אז עשינו מלא סיבובים וחיפשנו חנייה, עד שויקי חנתה במקום שאסור (^^), ורצנו לנו (באמת רצנו T.T ויקי נלחצה שהיא תקבל דוח) לסושיה,

קנינו סושי טמפורה ואבוקדו, התפננו לנו, וחזרנו הביתה.

היה מרנין :).

333>

אין לי משהו באמת מעניין לומר.

אז אני יקשקש :)

אתמול הייתי אצל קרובת משפחה בארוחה.

היה די משעמם למען האמת, לא היה אף אחד בגילי, רק ילדים קטנים ששיגעו אותי שאני יישחק איתם ובשביל שהם ייאספו הכל אחר כך הייתי צריכה לשחק איתם "זרוק-את-הצעצוע-לסל-הצעצועים", מה שהיה מעייף, כי הם לא כיוונו.

פארטי און.

ביום ראשון כוסית מאוד מיוחדת הולכת לבוא אליי.

נחשו?

נכון, גוני!

הבלונדינית גם באה איתנו לסרט, אז יהיה פנאן.

אה, אנחנו הולכים לסימפסונס. נכון שזה מרגש?

האסטה לה- ויסטה, בייביס ;]