מחשבות על פסיכומטרי, עבודה וטיול של 9 חודשים פחות או יותר מחליפות את המחשבות של סופ"שים בבית, כוננויות ונשק.
שבוע הבא שנתיים ו9 בצה"ל ופתאום כל החיילים החדשים שמתגייסים נראים לי ילדים כאלה... לא בקטע מתנשא, באמת שלא. אולי זה השינוי שהצבא עשה לי. לא יודע.
מצד שני, הם בני 18 פלוס מינוס ואני 21 וקצת אז יש הבדלים בחשיבה מן הסתם.
מחשבות על סוף לא עושות לי טוב, בכלל אני משתדל לא לחשוב על השחרור שלי... תקופת השחרור ויום השחרור. יש לי עוד מוטיבציה תודה לאל וכח לעבוד, אפילו שבזמן הזה יותר נותנים לי לנוח ולעשות עבודות פחות פיזיות.
התחברתי לאנשים, לשגרה הזאת... פתאום לצאת לאזרחות ולשלם נסיעות, להתלבש, לא בהכרח להתגלח, לעבוד, לחזור הבייתה כל יום, ללמוד. זה מעלה בי המון חששות... מי אמר שזה נכון וטוב לעשות מה שכולם עושים??? למה לא ללכת ללמוד מוזיקה כמו שאני עושה עכשיו ופשוט להכנס לזה באופן רציני יותר אם להרשם לקורס DJ ולעשות מזה קריירה. למה לא להתיישב בנגב בעזרת איזה פרויקט מהמדינה ולהתקיים מהמשק שלי, בהתחלה המדינה עוזרת עם חשמל, מים ושכר דירה עד שאני ארגיש שאני יכול לממן את עצמי...
מי אמר שללמוד ולהוציא תארים ולעבוד זה בהכרח מה שטוב? זה שכולם עושים את זה לא בהכרח אומר שזה טוב. תמיד הייתי שונה, תמיד הנהגתי סדר חדש. לא יודע...
זה קשה, זה כאילו כל מה שאני עושה אני עושה פעם אחרונה... אוטוטו סגירת שבת אחרונה, כל חג הוא חג אחרון, תכף מגיע המטווח האחרון, לילות ספורים בגדוד... מוזר. באמת. קשה לתפוס את זה.
במעבר חד, לא מצליח לי עם המין השני. לא הולך... אני מחפש משהו אמיתי מתחילת הקיץ ואו שאני לא מוצא או שלא הולך לי... הסכמתי "להתפשר" [במרכאות למי שלא ראה] על מישהי שאני מכיר מהגדוד שגרה מרחק 3 שעות נסיעה ממני שזה משהו שמאד קשה לי לקבל, מרחק. אבל היא לאחרונה סיפרה לי שהיא והאקס "סוג של חזרו" [ככה היא אומרת] והוא באמת חתיכת איש לא נחמד וקצת מגעיל אפילו... אני מכיר אותו, הוא היה בגדוד גם. אני מכיר אותו עוד לפני שהיא הגיעה לגדוד.
עוד אחת מהגדוד שאני מכיר אני ממש סבבה איתה והכל אבל אני לא יודע אם אני באמת רוצה אותה אז זה יוצר הרגשה מבאסת!
יש עוד מישהי שגרה נגיד יותר קרוב, ממש באזור אבל קצת מסננת... אומרת שסבבה שנפגש אבל כשאני מזמין אותה אז היא לא יכולה פתאום.
והכי מבאס זה להדלק על מישהי שיש לה חבר, כי זה מרגיש כל כך לא טוב. ומצד שני כל כך קשה לחתוך את זה. לא שניסיתי משהו עם מישהי שיש לה חבר, אני לא אעשה דבר כזה אף פעם. אבל זה מאד קשה להתאפק ככה.
בסך הכל באמת שלא הולך בקטע הזה... אפשר להשתגע לפעמים. אני רוצה קרבה, אני רוצה מישהי.
שיר ששקעתי בו בתקופה האחרונה :
סן דייגו / אלישע בנאי וארבעים השודדים
"
אחד אמר הלילה מוזר שתיתי משקה כבר נעים לי לא קר רציתי לנסות להתמיד לכתוב מנגינה שתביא לי את העתיד שלי שלך שלי שלך אז בואי נשחק עוד משחק מי שמפסיד יצחק רצף של שלוש מלכות לא נקבל מכות על הראש שלי שלך שלי שלך
הגלים של סן דייגו לא רוצים להישבר פזמונים שלך כתבתי הם עומדים להיגמר נגמרו לי המילים נגמרו לי השירים כבר בשבילך
אחד אמר הלילה אכזר שתיתי משקה כבר נעים לי לא קר רציתי לנסות להתמיד לכתוב מנגינה שתביא לי את העתיד שלי שלך שלי שלך
הגלים של סן דייגו לא רוצים להישבר פזמונים שלך כתבתי הם עומדים להיגמר נגמרו לי המילים נגמרו לי השירים כבר בשבילך
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: