הגעתי לזה ואפילו לבד, הבעיה הכי גדולה שלי היא- אני עצמי. אין לי את
מי להאשים. נכון להגיד שאני לא מכיר את האנשים הנכונים, שאני נכאב במערכות יחסים
[שלא לומר, אהבה], אבל נכון לומר שאני לא נותן להתקרב, אני לא מסוגל להתמסר.
התמסרתי, פעם אחת בחיים שלי, וכואב לי על זה עד היום. ככה אני, לא יכול להיות
חשוף. לא צבוע, אבל לא יכול להיות חשוף. זה לא סותר. יש שיקראו ויגידו שתבוא האחת
שאני אוכל להתמסר אליה ולהתקרב, אבל אני חושב שגם אם כן אז אני רק אזיק לה כי מה
לעשות שאני דפוק?! זה פגם מולד, אני צריך להתמודד איתו. אין מה לשנות או
"לתקן". זה כמו מחלה כרונית, חיים עם זה. אין מה לרפא.
הייתי מת להיות זה שרודפים אחריו, זה שתמיד איכפת ממנו, זה שגם אם הוא
יעלם לא יכעסו אליו וכשהוא יחזור ימותו עליו וירעיפו עליו מילות אהבה ותחושה טובה
ולא יגערו בו על העזיבה ואיפה הוא היה ולמה וכמה ועם מי.
אבל לא.
וזה לא הלייקים בפייסבוק, זה לא התגובות בבלוג, זה לא המספר צפיות, זה
לא כמה קראו, זה לא האצבע המורה על זיהוי ברחוב בתוספת חיוך ונסיון להבין מקור
היכרות וכלום בעצם. רק רגש כן ואמיתי. רק רגש כן ואמיתי.
הייתי בשקר שקראתי לו קשר, מוזר איך לא שמתי לב שזה פשוט שיכול של
העיצורים. מזל שרק פחות מחודש ושמתי לב אז ברחתי מזה. איך אפשר לשקר לבן אדם,
להגיד שאוהבים, להכיר את המשפחה, לבקש לצאת עם החברים, להראות סוג של קרבה והכל
שקר. אני לא מבין את זה.
זה מצב רוח שמגיע אלי רק במצבים מסוימים עם שירים מסוימים שבדרך כלל
אני משתדל לא לשמוע, אני לא אוהב להרגיש ככה. אבל זו האמת, כשהיא מכה- זה כואב.
לכל אחד יש צד "גיי" לפעמים, קצת יותר רגיש. אין מה להתבייש בזה. אנחנו
לא ערמה של מתכת, יש לנו לב שפועם וצמא כל רגע לקרבה.
"מישהו להיות איתו ביחד, לא
לחוד..." לא רק ספר טוב, מסתבר.
דברים שהתאמצת להשיג, יהיה לך קשה לקבל בעצמך. יהיה קשה להבין שזה השתנה
ואתה כבר לא מה שהיית.
מבחינתי אני אותו דבר, למרות כל השינוים שעברתי.
זה לא משנה כמה יגידו שרזית, כמה יגידו שאתה יפה, כמה יגידו שהשתפרת
במשהו- מבחינתך תמיד תשאף לעלות בזה עוד. גם אם תהיה הכי טוב.
כל מה ש"יפה" בדבר הזה, שבגיל שלי לא רואים שזה משפיע עליך.
זה לא שאני אלך בבית ספר כמו בכתה י' וכולם ישימו לב שאני מדוכא, פשוט לכסות את זה
בכל ההתעסקות היומיומית והצרה של כל אחד בתחום שלו עד שזה לא נראה בכלל. מדהים!
פאק, מה קורה לי...
להתראות,
ניר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: