**הערה: ניסיתי ליצור פה כתיבה שונה, מקווה שתאהבו. **
היה זה הבוקר שהגיע והתנגן ברקע שיר שעושה לי טוב לקום איתו בבוקר, לא נשארו לי הרבה ברירות ותלשתי עצמי מהמיטה. בעודי מתארגן ומכין את עצמי ליום אינטנסיבי שכזה מלמלתי מילים כמו "אצליח" ו"לחייך" או כדוגמתן.
שותפי האחרון ליום ההוא הגיע בזמן הנקוב כך שלא נאלצתי לחכות ומיד יצאנו לדרך, התמזל מזלי ואבי לא עבד באותו יום אז זכינו באור מן ההפקר לא ליסוע בתחבורה ציבורית אלא להשתמש בשירותיו.
בזמן הנסיעה דיברנו על דברים כמו שיטוח מסילת הרכבת אשר מאפשר מעבר ללא הורדת הרגל מהגז, ענייני חדשות למניהם וצחוקים. לעתים נראה כאילו אותו היום אנינו היום המיוחל והמדובר בתקופה האחרונה, אך עמוק בפנים החלו הפרפרים להאסף בבטני.
האוטו נעצר, שער 5 של אוניברסיטת בר אילן נחשף מולנו כמו מפציר בנו להכנס, וכך עשינו. מזג האוויר היה לכאורה מעונן, אך היו אלו תעתועים של שמש וצל המתכתשים ביניהם למי תגיע מלוא תשומת לב, נגלתה לפנינו שדרה של עצים שנראו לי עצומים בשעות הבוקר אך במבט שני בגודל טבעי לחלוטין.
השם שלי הופיע על הכתה בה אני אמור להבחן, השגת מטרה ראשונית שסומנה כהשגת מטרה. מיד כשיצאתי מהכתה פגשתי שני מכרים מהצבא, האחד מתקופת הטירונות והשני מתקופת שירותי הסדיר. זה תמיד נחמד לראות פנים מוכרות, אף שהיה קשה לא להגרר לנושאים שאסרו עלינו מורי הקורס לדבר עליהם לפני הבחינה.
בשעה 9:20 נכנסתי לכתה ומיד ציינתי שאני שמאלי על מנת להענות ולסמן עוד הישג, נענתי בחיוב והושבתי בשורה הראשונה כסא שני מימין עם הפנים ללוח כשלימיני נמצא החלון כך שכל השורה שלי. במקרה זה סימנתי שני הישגים, האחד כסא שמאלי והשני שורה שלמה שבבעלותי, דבר שנוצל לצורך תמרון עם דפי התשובות והשאלון. בנוסף, עוד שתי אבנים ירדו מהלב.
הבוחנות היו צעירות, ככל הנראה סטודנטיות שלא היססו לקבל כ-300 שקלים ליום ועם זאת היו חינניות ונמרצות מאד. התנהלותן הייתה שקטה ומתחשבת, דבר חשוב מאד לדידי על מנת לשמור על ריכוז.
וכך עברו להם 9 חלקים ב3 שעות ו10 דקות כך שבדיעבד נראה הדבר כמו הבזק שחלף ביעף. התחושה טובה, החיזוק או ההחלשה שלה יגיע כחודש עד חודש וחצי להערכתי ולאחריו אדע האם התחושה מוצדקת או לא.
ועכשיו? הכל קורה בעיתוי הנכון, מזג האויר מעונן בבוקר וחמים בצהריים, הנוף מתמלא בשלל צבעי טבע ירוקים וצהובים שגורמים לעיני לרוות ולחוש נחת. עד שאמצא עבודה שתקים אותי מכסא המחשב אוכל לבהות בנוף המדובר וכמובן לקום מהכסא על מנת להתאמן, דבר שחסר לי די. כמובן שלא אשכח לציין את הים, הים שלשמו נועד הקיץ ומזג האויר החמים והכיפי כולו.
**אשמח לתגובות לגבי איכות הקטע והאם להמשיך לכתוב בלשון דיבורית או בלשון גבוהה יותר, תודה רבה.**
אסיים בברכת חג שמח לכל קורא וקורא, בין שומרי כשרות החג לבין מי שאינם והמון חיוכים,
ניר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: