לא רוצה לישון ולא רוצה להיות ער, אבל אם כבר אז אני מעדיף לחלום. לאחרונה החלומות שלי כל כך מציאותיים ומממשים את הרצונות שלי עד כדי כך שכשאני מתעורר והמציאות פורצת החוצה זה מאכזב. יש לי בחורה (בכל חלום מישהי אחרת שנראית שונה מהמציאות), האנגלית שלי ברמה גבוהה מהמציאות, אני רזה, אני רוקד יפה, השיער שלי יפה, יש לי בטחון, אין לי פחד, אני מרגיש בנוח עם כולם ובכל מצב. מדהים כמה שזה מציאותי, לפני כמה לילות חלמתי שאני עם מישהי ובאמת הרגשתי שאני מלטף אותה ונוגע בה, דיברנו ושמעתי את הקול שלה, זה היה מדהים. כל כך הייתי רוצה להיות מה שאני חולם שזה משהו.
ואז אני מתעורר, הגב קצת כואב, השעה לא נוחה (תמיד מוקדמת מדי או מאוחרת מדי לדעתי, אף פעם לא מספקת), אני יושב על המחשב ושורף זמן או במקרה הכי טוב מחפש עבודה (טוב נו, לפעמים גם יוצא וכאלה. לא אשקר), אני מרגיש שמן בכל ביס, אני מרגיש מוזנח חיצונית.
יכול להיות ואפילו סביר להניח שאני טועה בחלק מהדברים, אבל ככה זה מרגיש לי עכשיו. אני שואף ומקווה להצליח כמו בחלומות. להוביל, בכל דבר ועניין, בכל דרך שנפתחת. לא לשבת בחיבוק ידיים ולשמר מצב שאני לא רוצה להיות בו, אלא לקום ולעשות מעשה. באמת לשנות. אני מתעצל לפעמים, שזה משהו. אם מדובר למשל בחבר שלי שאני רואה שמתחיל ליפול או להשבר מיד אני נחלץ לעזרתו ומנסה ליישר אותו, אבל אם מדובר בי אז אני אחכה ואמשיך עד שזה יכה בי.
וכשזה מכה, אוהו זה מכה.
להתראות,
ניר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: