מרחק, נגיעה
|
| 8/2006
עיסקה לא משתלמת?
במחשבות על מערכות יחסים עסקינן.
גיל 20. אחת האהבות העמוקות ביותר שחוויתי עד היום. כל מילת תיאור תשמע כקלישאת-על. התחלנו כחברים טובים כל כך, חיבור עמוק מיידי, המון גלים באמצע ואז זוגיות. עמוקה מאוד, קשה מאוד. בזמנו עוד היו לי המון מורכבויות אל מול העולם המיני, עובדה שהקשתה מאוד כמובן, בעיקר כי בן זוגי דאז לא הצליח להפנים שזה רק שלי, וזה פגע לו מאוד בדימוי העצמי. "אני מרגיש איתך גבר לא לגיטימי", אמר לי פעם.
נסעתי לטיול של אחרי צבא, 10 חודשים במזרח, ועוד חודשיים עבודה בארה"ב. הוא היה בי עם כל צעד, כל נשימה, כל פעימת לב.
חזרתי מאוד מטושטשת, אנדרסטיטמנט-אוף-דה-ייר. הוא היה בסוג של קשר חסר רגש, לדבריו. עברו יותר משלוש שנים. הם עדיין ביחד, מתחתנים בינואר.
לאורך כל הזמן הוא הסביר שהוא לא אוהב אותה. שהוא לא זקוק לאהבה, להפך.
"אהבה זו עיסקה לא משתלמת".
(מילים שצורבות ועושות בי כוויות כל פעם מחדש).
["... אהבה זו עיסקה לכל דבר. אתה נותן ככה וככה, תמורת קבלה של ככה וככה. מבחינתי, הכאב חולש על האושר. זה פשוט לא שווה את זה."]
בתקופת הכאב הבלתי-נסבל האחרונה, לאחר הפרידה האחרונה שלי, הרהרתי המון בדבריו. נחרדתי למצוא בעצמי מחשבות, שאולי יש משהו בדבריו.
אני, הרומנטיקנית חסרת התקנה.
אקסיסטנס יקר, שכנע אותי מחדש...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
