מרחק, נגיעה
|
| 9/2006
תשובות לשאלון השבועי
קרה לך שהגדרת את עצמך כמטורפת? אילו דברים גרמו לך לכנות את עצמך ככה?
היא, הממקוצעת בתחום, הודיעה לי שאני לא.
ואיזו נשימת רווחה זו הייתה.
וכמה שהבלבול רק הלך והתעמק, כי אחרת, איך אפשר להסביר אותי?
אילו דברים? אלו שישארו ביני לביני, להפחיד ולהבריח רק אותי מעצמי,
להתבונן, לנתח, ולהיזכר שאני כבר במקום שאוכל לבחור אחרת. אמן.
מה הדבר הכי מטורף שעשית? האם את מצטערת עליו?
נאחזתי בכל כולי, בכל הוויתי, בזעקותי, בדמעותי, בציפורני, ברסיסי, בשאריותי; במקום ההוא- הממכר, המכשף, המבטל, המטריף, תוך הסתכלות אפאתית מבעד לחלון השקוף מדי עליו מרוסס- תצילי את עצמך.
מהו הדבר הכי מטורף שתרצי לעשות?
ילדה.
האם זה מחמיא לך כשאומרים לך שאת מטורפת, או שעשית משהו מטורף?
עד כדי התרוממות הנפש. אין דבר מגניב יותר בעיני. והמגניבות שולטטת. (נו, באמת).
האם אחרים חושבים שאת מטורפת? מי? מדוע הם חושבים כך?
האחרים החשובים באמת מחבקים את מכלול האני.
(ואולי השאלה הזו ממוענת למגיבים. רק בעדינות)
איך את מגדירה את החיים שלך, יותר ’ספונטניים ומטורפים’ או יותר ’מסודרים ומרובעים’?
תרמתי בעבודה, עזבו אותי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
