מרחק, נגיעה
|
| 10/2006
רק להיום
היום, את יותר יפה. יותר ג'ינג'ית. יותר צוחקת. יותר רוקדת. הרבה יותר רגועה. המון יותר רגעים של אושר או של סתם נעים בינך לבינך. בינך לאחרים. את יותר קשובה לאהובים שלך. יותר מתפקדת, hell, מתפקדת נהדר, זה כבר לא מאמץ. את יותר מחוברת למחשבות ולתפישות שלך, בלי טלטולים. את בהירה. חדה. השנינות חזרה אליך. פרצי הצחוק והשטות גם הם שבו. את ממגנטת אליך אנשים טובים, חוויות טובות, רגעים של טוב, יותר. את גדלה, מבפנים. יש בך יותר מקום. יש בך גם קצת יותר מקום פיזית במרחבי קפלי הגוף, אבל זה באמת בקטנה... את הרי יותר אוהבת את עצמך. את יותר מושכת, בעיקר כי את יותר קורנת. שיחזרת הריסות ובנית סביבך מקומות חדשים, מוגנים, מלאי אנרגיות של שמחה ומקום במיוחד בשבילך, אפילו כמה כאלה. יש הרבה יותר אור, היום.
לזכור, להמשיך לשנן, והרי אלו עובדות בשטח, שאל להן להטשטש וחל וחסיסה להימחות במחי יד, רק בגלל שהייה קצרה בקירבה פיזית למקום ההוא. שעבר.
והיום, היום.
היום את יותר יפה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
