מרחק, נגיעה

איזו הארה... איזה כיף להיזכר בקיום של הבלוג הזה!

כל כך הרבה מים עברו בנהר מאז כתבתי כאן לאחרונה, מרפרפת על המילים האחרונות וכמעט שלא מצליחה לזהות אותי בהן.

המון סוגי-אני חלפו והשתנו בי בחודשים האחרונים, עד כדי שיש לי צורך לפתוח בלוג חדש, הרי מקום כל כך אחר עכשיו, אבל הרשימות והעיצוב מסודרים כל כך יפה:)

בחודש האחרון בתאילנד חזרתי שוב לכתוב יומן, במתכונת העט והמחברת האהובה עלי מימים ימימה...

ועכשיו- עם תחילת לימודי הפסיכודרמה (כן!! לבסוף התקבלתי, וכל כך "בבית" לי שם!) הצורך לכתוב עולה ומציף, "אישיואים" מכל עבר מגיחים ודורשים התיחסות, מחקר וניתוח, ובכלל, הבפנוכו קורא לי מחדש,

אז הנה אני פותחת לי שוב את הצוהר הזה לכתיבה, וכרגיל- זקוקה להקדמות האלה בכדי לאפשר לי...

WELCOMING MYSELF BACK!:)