לקום בבוקר ולראות אותך, זה מה שלפעמים מחזיק אותי מליפול
לדעת שאחרי שנים של חיפושים מצאתי את החצי שלי
וזה יכול להפחיד
מה אם אאבד אותך, מה אם אני לא מספיק טוב בשבילך מה אם החרא שעל הגב שלי יהיה קשה להתמודד.
וכל מה שאני יכול להיות זה אני, עם הטוב הלא נורא והכל כך נורא שצריך להחליף זהויות ולהצטרף לתוכנית להגנת עדים.
אבל איכשהו משהו במבט, במגע במה שאת אומרת ואיך שאת רואה את הדברים, לפעמים זה מרגיש כאילו כל חיי לבשתי משקפיים וכשבאת- הצלחתי להוריד אותם.
ואני יודע שאנחנו הולכים להיכנס לחיים שקושי יהיה הלחם שנאכל בבוקר- בהתחלה.
אבל משהו במחשבה עליך ועליי בעוד שנה, באיך שאני מתאר לעצמי שייראו
זה משהו ששווה לקום בשבילו, משהו ששווה להילחם עבורו.
ואני עומד בפני פרק נוסף בחיים המוזרים והמכוערים שלי ( עד שהגעת כמובן) שמלחיצים אותי- בגלל שהם כאן.
ואני צריך להיות מוכן
קח מה שאתה יכול ואל תתן דבר בתמורה, מאז הבני זונות מהמקום האפל והאיום הזה זה אחד המשפטים שאני מסגל לעצמי
אני לא אהיה הפרקט חמש שקל שחתן וכלה יהיו עליו בזמן החופה
אני לא יהיה הפח שיאכל את הזבל של אנשים אחרים
ואני מתכון לכל פאינג מילה כשאני חושב על מי שחשבתי כאנשים טובים שנתנו לי תחושה שאני רע
לכו תזדיינו !!
לא ברצינות, אני מאחל לכם לנסוע לאמזונס ושם יתפסו אותכם שבט קניבלים שידחפו לכם אנקונדה 30 מטר לתוך התחת, אולי אז תתחברו לכאב שחוויתי
אני כבר לא שק חבטות, בטון מלוכלך
אני אחד שמתכוון לקנות טבעת, לבנות בית ולגדל משפחה שתהיה רחוקה מאנשים כאלה
אחד שיודע שיש חיים אחרי המוות, ומתתי מספיק פעמים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
