לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בת 14, מרכז הארץ. תביא את המחר.


בת 14, מרכז הארץ. תביא את המחר.

כינוי:  אשפתות

בת: 16

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2006

כישלון חרוץ בטעם של עוד.



עוגת הגבינה היתה כישלון.

כבר ציינתי בעבר שלהשקיע זה פשוט בולשיט והנה עוד הוכחה.

 

ב8:00 ניזכרתי שיש לי עוגה להכין.

 חשקתי את מותניי, היפשלתי שרוולים, והתכוננתי נפשית לעוד לילה ללא שינה מספקת.

בהתחלה הכל דפק כמו שעון שוויצרי מחוריין, הכנתי את השכבה הראשונה של העוגה, שהייתה עשויה מהרבה מאוד חמאה וסוכר.

ואז הגעתי לחלק שבגללו העוגה נקראה "עוגת גבינה שמנתית" שהיה עשוי מהרבה מאוד ביצים, חלב, סוכר, שמנת ושאר דברים בסגנון.

לא ידעתי איך להקציף את השמנת(טירונית או לא?), אז הלכתי מלווה ברגשות אשמה והערתי את אמא שלי,כדאי שתעזור לי.

אחרי שהעוגה כבר הייתה בתנור, ואני הייתי שרועה על הספה בתנוחה עוברית מול "לרדת בגדול",(תת רמה, נכון. אבל אני מרגישה מה-זה רזה שאני רואה את החברה האלה. ~פרצוף אשם מלא רגשות אשמה מזויפים~.)

 

7:24

בוקר.

הייתי חיבת לקום אחרי 5 שעות שינה בערך, ולהכין את הציפוי של העוגה.

7:54

אמא מסיעה אותי לבית ספר, אני שומרת על העוגה כמו שזאב משגיח על איילה צעירה.

8:07

בית-ספר.

בדרך החוצה מהמכונית, א' פוצעת את העוגה ומשאירה לה צלקת לכל החיים.

8:30 (לערך).

שירת ארץ-ישראל בציבור, באולם.

שניי קצוות מקבילים נפגשים.

צוות של חנוניות חמודות אוהבת הארץ, וילדות מגודלות, עם יותר מידי שחור בעניים.

החנוניות טועות, ועושות מעשה ללא כפרה בחברה של המגודלות.

הן רוקדות בתנועות ידיים זריזות לצלילי "ירושלים של זהב".

המגודלות שנראות חסרות מעש במיוחד, אחרי שניצלו את הפונטציאל הטמון בהטרדת המורות, והבאתן קרוב לקצה גבול היכולות, מחליטות להיטפל לחבורת החנוניות, מגודגלת אחת מחקה חנונית רזה וקטנה במיוחד, ומזיזה את הגוף הכבד שלה בתנועות מגוכחות.

אני רוצה להגיד לה "זה לא נראה מגוחך שאת עושה את זה, כי לך לא רואים איך העצמות זזות" אבל מתחרטת, ונמנעת מלקחת צד מסוים.

8:47

שעמום משתלט עליי ואני מחליטה לצפות במחזה המרנין בלי רגשות אשם, ומנסה אף, לגרום לעוד אנשים לצפות בעזרת גילגולי עניים מצד לצד, והזזת אף שאמורה לכוון למטרה.

9:00

אחת הילדות המגודולת, שואלת אותי "ילדע מע השעה?!!" אני עושה פרצוף של "אין-לי-מושג-הרי-אני-אדם-שמסתובב-ללא-שעון-כבר-מספר-שנים-טובות", אבל לא נראה לי שהיא הבינה.

 

10:30

הסיוט נגמר.

אבל זה תחילתו של סיוט אחר, שנקרא "סעודת יום ירושלים".

בסיוט אנשים שותים המון שוקו, ואוכלים בורקס תפוחי-אדמה.

אני מקווה להתעורר.

אחרי בילבולי מוח נוספים בסגנון, הגיעה שעתן היפה של העוגות.

עוגת השוקולד נחטפת מייד, ועוגת הגבינה נותרת שלמה.

אחרי כמה זמן, ילדות החליטו לקחת סיכון ולטעום מהעוגה, ילדה אחת כמעט מקיאה.

מלכת הפרחות ר' (גרונית), מלגלגת על העוגה שלי, ולכן אני מוסיפה לה עוד כמה נקודות במדד השנאה.

 

12:00

אני זורקת את העוגה, ונזכרת במבט של אחת מקבוצת הפאקצות הדומינטיות בכיתה.

אני שוכחת לקחת את הסכין הענקית שאמא הכריחה אותי לקחת, בשביל לחתוך את העוגה, והסכמתי רק כי חשבתי שהוא יוכל לשמש לי אם יהיה צורך בביצוע לינץ' המוני, או לחילופין צורך במוות מידי.(לא חשבתי, שאני יכולה פשוט לטעום מהעוגה ולמות ביסורים.)

12:13

אני מחכה לחברות שלי, ובנתיים מתבוננת בעוברים ושבים, מספר מגה-פאקצות מחזירות לי מבטים קרירים.

12:14

שתיי שוהמיות אומרות לי שהעוגה הייתה טובה.

אוקיי.

12:15

המורה לספרות קוראת לי ומודיעה לי שהיא כנראה זרקה את המבחן שלי לפח.

12:17

טרקטור רצחני כמעט דורס כמה מגה-פאקצות, ואותי.

12:30

אני מגיעה סוף סוף הביתה, ושותה הרבה שוקו.

 

החיים כל- קשים ~מתאבדת על ידי ליקוק השאריות של העוגה מהתבנית~.

 

 

נקווה שאני לא אזכור את ירושלים ככה.

אמן.

נכתב על ידי אשפתות , 27/5/2006 21:33  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-31/5/2006 09:43
 



נקמת עוגת הגבינה.


ביום ירושלים?

 

ביום ירושלים, אני מכינה עוגת גבינה.

אבל, ידידיי אל תטעו לחשוב שזוהי  סתם עוגת גבינה רגילה, זוהי עוגת גבינה מיוחדת בעליל.

זוהי העוגת גבינה, שתהווה את הקינוח החגיגי לסעודת יום ירושלים שתתקיים אצלנו בבית-הספר, כמו כל שנה.

היו לפני שתי אפשרויות, או לעשות חסד עם בנות כיתתי החסודות, או לבצע רצח עם מוסוה כעוגת גבינה תמימה.

בחרתי באפשרות השנייה.

בחרתי במתכון הכי משמין שהצלחתי לשים עליו את ידיי.

כל כך חבל שהיא חולקת את הכתר יחד עם עוגת שוקולד בנאלית.

 

 

 

 

נכתב על ידי אשפתות , 24/5/2006 15:41  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רֶנֶסאנס ב-25/5/2006 15:23
 



פוסט הכרות מתקתק, שכולל שאלון הזוי במיוחד.


מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי?
לשוטט ברחבי האינטרנט, לקרוא, ובעיקר, לא לעשות כלום.

האם את מגדירה את עצמך כטיפוס של בוקר או טיפוס לילי?
לא זה ולא זה.
כשאני קמה אני תמיד עצבנית, לכן אנשים נמנעים מלדבר איתי בדרך כלל בשעות האלה.
וכשאני הולכת לישון אני עצבנית אפילו יותר.
נראה לי שאני טיפוס של בין הערבים.

איזה סוגים של מוזיקה את אוהבת לשמוע?
אוך, נקודה רגישה.
האמת, אף פעם לא כל כך חשבתי על זה.
אני לא נמנת עם אנשי "הנו מיוזיק נו לייף".

האם את נוהגת לשיר כשאת שומעת אהוב?
עדיף שלא.
כל מי ששומע אותי שרה מתנהג בשתי צורות אופיניות.
1. או שינוס מהמקום בצווחות אימה.
2. או שחיוך מלגלג יעלה על פניו.
למרות זאת, אני נוהגת לשיר במקלחת (אם אפשר לקרוא לזיופים חסרי פשר "שירה".)

האם התחביבים שלך גורמים לך להיות יותר רגועה או יותר תוססת?
התחביבים שלי לא דורשים הרבה מאמץ ברובם, אז נראה לי שרגועה.

האם חשוב לך לדעת מה אחרים חושבים עליך?
כן,
את כל חי מלווה חוש שישי של זיהוי תחושות\רגשות\מחשבות של אנשים אחרים שהם לידי.



האם את נהנית יותר בסביבת אנשים או בסביבה מבודדת?
אני זאב בודד.

כמה מהצלחתך תלויה, לדעתך במשפחה? האם את מרגישה תלויה במשפחתה?
לא!
סתם, כן.
ברור.
אני סך הכל בת 14, למרות שאמא שלי חושבת שאני אסתדר מציון, אני חושבת שלא הייתי שורדת יותר ממאית שנייה וחצי.

האם את נוהגת להציק לאחרים? כיצד?
לא,
אבל אני בקיעה מאוד בשיטת ההצקות הנהוגה בוודו רצחני, בגלל שכבר הרבה שנים אני שפן הניסיונות של אחותי הקטנה.

בעצם שחושבים על זה, היום העברתי את הידע שרחשתי עם השנים הלאה.
יודעת-כל-בהכחשה כמעט מתה מרוב עצבים, וורידים מתפרצים.

האם את טיפוס עצבני?
אתם בטוחים שכדאי לשאול את השאלה הזאת?
סתם, אני מאוד מוזרה בקטע הזה.
אני יכולה להתעצבן כי א' לא סגרה את דלת חדרה הארורה, ואור זוהר שוטף לי את החדר, ואני יכולה להישאר רגועה אחרי מתקפת טילים גרעינית,(ישמור אותנו האל).


נכתב על ידי אשפתות , 24/5/2006 15:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

869
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשפתות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשפתות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)