אף אחד לא מושלם..גם אני לא!

בפרק הקודם:

גל:"טוב אתה בכלל לא שווה את המילים שלי,הלכתי לאכול עוד כדי שאוכל להתפוצץ כמה שיותר מהר"

אני:"גלל.." מילמלתי אבל היא כבר הלכה.

אני:"אני באמת מצטער" אמרתי בשקט לאויר והלכתי משם.

אף אחד לא מושלם...גם אני לא!!\פרק 2

[גל]

הלכתי משם מהר,מאוכזבת מעצמי שלא הצלחתי לעצור את הדמעות.

הגעתי הביתה,אמא ואבא היו בסלון ועליתי מהר לחדר.

נשכבתי על המיטה חושבת על מה שקרה..

ניר..ניר!!! ביקש ממני סליחה.

כמה שזה לא הגיוני,חשבתי לעצמי.

נכנסתי למקלחת וכשיצאתי הלכתי לישון.

-בבוקר-

קמתי,ציחצחתי שיניים,התלבשתי אירגנתי מהר את התיק ויצאתי לסלון.

ההורים כבר בעבודה וטוב שככה.

הלכתי לבית הספר לבד,שומעת שירים בMP. כשהגעתי לכיתה כמו תמיד ניר וחברים שלו כבר היו שם,חיכיתי להצקות מצידו,זה היה דבר שיגרתי.

להפתעתי הוא לא אמר כלום.

עומר[חבר טוב של ניר]:"ניר איך לא שמת לב שהשמנה פה?"

ניר:"שמתי לב היא לא כזאת קטנה" אמר בעוקצנות

עומר:"אז מה היום אתה לא יורד עלייה?"

ניר:"עזוב אין לי כוח"

עומר:"ואו מה עובר עליך אחי?"

ניר:"כלום עזוב אותי" אמר,קם ויצא מהכיתה.

עומר:"מה יש לו זה?" שאל את החברים שלו.

[ניר]

יצאתי מהכיתה בעצבים על עומר.

לא רק על עומר,אלא גם על עצמי,שלא אמרתי לו כלום.

היה צילצול וחזרתי לכיתה.

היא ישבה בפינה הקבועה שלה,מבטה שקוע בחלון.

כל היום חשבתי על השיחה שלנו אתמול,עם אפשר לקרוא לזה שיחה.

כל כך עיניין אותי מה קורה לה בעוד חודש.

בסוף היום כבר לא יכולתי להתאפק.

הבית שלי קרוב לשלה אז אנחנו הולכים באותה הדרך.

ראיתי אותה דקה לפני הבית שלה

אני:"גלל" קראתי לה היא הסתובבה בהלם,בטח לא הבינה מה אני רוצה ממנה.

התקדמתי אליה מהר.

גל:"מה עכשיו ניר?"

אני:"אולי תספרי לי מה יהיה בעוד חודש?"

גל:"ולמה זה כל כך מעניין אותך פתאום?"

אני:"לא יודע" אמרתי ולא הבטתי בה.

גל:"ממתי בכלל אכפת לך ממני?"

אני:"תמיד היה לי אכפת ממך,ותיראי שעם תעשי מאמץ ותירזי הכל יחזור להיות כמו שהיה"

גל:"אתה יודע מה? אני דווקא שמחה שהשמנתי,ככה גיליתי את הפרצוף האמיתי של כולם!" לא ידעתי מה להגיד אז פשוט שתקתי.

גל:"אתה רואה? אני צודקת"

אני:"אבל זה לטובתך גל,את צריכה לרזות,זה לא בריא"

גל:"ממתי אתה דואג לי ככה ניר?"

אני:"לא יודע.." אמרתי שוב

גל:"טוב ניר עזוב אותי"

[גל]

אני:"טוב ניר עזוב אותי" אמרתי ולא הבנתי מה קורה לו.

מה פתאום הוא דואג לי ככה.

אני:"טוב סיימת?יופי ביי" אמרתי ובאתי ללכת

ניר:"חכי גל" אמר ותפס לי את היד.

הוא סיבב אותי אליו בחוזקה ונוצר מצב שעמדתי ממש קרוב אליו.

זהוו :]]

*יצא דיי קצר**

יש לי בעיה ברשימות[אין לי מושג למה] אז אני יוסיף קבועים ופרקים כשזה יתן לי :|

תגיבו?..