אף אחד לא מושלם..גם אני לא!

מצטערת שלא שלחתי ספויילרים למנויים..לא היה לי זמן :|

בפרק הקודם:

הרמתי את מבטי והסתכלתי עלייה.
עינייה החומות נצצו,פניה היו עצובות.
התנתקתי מחיבוקה והתקרבתי אלייה.
הרגשתי כאילו מישהו דוחף אותי לכיוונה בחוזקה.
פניי היו קרובות לפניה...

אף אחד לא מושלם...גם אני לא!!\פרק 13

ראשינו התקרבו לאט לאט.
פחדתי שהיא תתחרט אז נתתי לה נשיקה מהירה וקטנה על השפתיים,מחכה לתגובה.
היא התרחקה ממני והתבוננה בריצפה.

[גל]

היינו כל כך קרובים.
הרגשתי את נשימותיו,ראיתי את הדמעות בעיניו.
הוא התחיל להתקרב אליי,ואני גם,לא התאפקתי.
הוא נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים כניראה חיכה לתגובה שלי.
התרחקתי ממנו,מנתקת את מבטי ממבטו.
ניר:"אמ..אני מצטער.."
אני:"זה בסדר" אמרתי עדין לא מסתכלת עליו.
ניר:"גל?"
אני:"מה?.."
ניר:"למה התרחקת?? אני יודע שרצית את זה בדיוק כמוני"
אני:"ככה ניר.עשית את זה סתם!! אני בטוחה שעם המצב היה אחר נשיקה בלחי לא היית נותן לי"
ניר:"אני לא גל,זה לא היה סתם" אמר בקול שקט.
אני:"כן בטח! להזכיר לך שעד לפני שבועיים שנאת אותי?"
ניר:"לא שנאתי אותך"
אני:"אז למה ירדת עליי ככה?? שנתיים ניר!"
ניר:"אמ...." אמר כניראה לא יודע מה להגיד.
אני:"רואה שאני צודקת?"
ניר:"את לא!"
אני:"טוב בסדר.." הוא קטע אותי באמצע
ניר:"את יודעת?? בכיתה ח',כשעוד היינו ידידים ממש חיבבתי אותך אבל אז כשהתחלת להשמין וכולם ירדו עלייך לא יכולתי להמשיך כרגיל! לא רציתי שיעשו לי את זה גם" אמר במהירות,כניראה מפחד להתחרט
אני:"אתה והאגו הזה שלך!! אז מה שהשמנתיי?? זה לא שרצחתי מישהו או שעשיתי משהו כזה שכולם הפנו עליי את המבטים המזלזלים והפוגעים האלה,אתה יודע מה זה לספוג העלבות במשך שנתיים? לקום בבוקר עם הרגשה חרא,להיות בבצפר עם הרגשה מגעילה עוד יותר וללכת לישון בלילה בתיקווה לא להתעורר יותר?" פשוט הוצאתי עליו הכל,והדמעות לא איחרו לבוא.
ניר פשוט שתק.
אני:"טוב אני הלכתי,אל תתקרב אליי יותר! מיום ליום אני מגלה עד כמה צבוע אתה,וכזה תמיד תישאר" אמרתי וקמתי מהספסל.
הרגשתי את ידו של ניר תופסת במהירות את ידי ומסובבת אותי קרוב אליו.
אני:"דיי ניר.." מילמלתי בשקט
ניר:"אני באמת מצטער,אבל אני לא יכול לשנות את זה" אמר בשקט.
אני:"אז תעזוב אותי כבר"
ניר:"קודם כל אני חייב לעשות משהו"
אני:"נוו ניר" אמרתי מנסה להשתחרר,אך מבטי עדיין תקוע במבטו שהיפנט אותי.
פתאום הרגשתי את שפתיו הרכות על שפתיי.
הוא נישק אותי,הפעם נשיקה יותר ארוכה מהקודמת.
בהתחלה לא הגבתי,מצד אחד כל כך רציתי את הנשיקה הזאת ומצד שני הוא כל כך פגע בי כל השנתיים האלה.
התנתקתי ממנו,והלכתי משם מהר מנסה להסתיר את הדמעות שלא איחרו לבוא.

[ניר]

הרגשתי ממש חרא עם עצמי אחרי מה שהיא אמרה לי.
היא כל כך צדקה! אני כזה מפגר.
היא קמה מהספסל אבל תפסתי בידה וסיבבתי אותה אליי.
לא יכולתי לתת לה ללכת ככה.
פתאום הבנתי עד כמה פגעתי בה.
עיניה נצצו,שקעתי בהן לאט לאט,לא מרפה מידה.
גל:"דיי ניר.." אמרה בשקט.
אני:"אני באמת מצטער,אבל אני לא יכול לשנות את זה" אמרתי בשקט.
גל:"אז תעזוב אותי כבר"
אני"קודם כל אני חייב לעשות משהו" אמרתי מקרב אותה עוד יותר אליי.
גל:"נוו ניר" אמרה מנסה להשתחרר,אך עיניה התבוננו בעיני.
לא יכולתי לעצור את הדחף שהיה לי ופשוט נישקתי אותה.
שפתיה היו כל כך נעימות ורכות.
במוחי רצו כל כך הרבה מחשבות,אחת אחרי השניה.
אחרי כדקה היא התנתקה ממני במהירות,הסתובבה והלכה.
הרגשתי כל כך רע וצנחתי שוב על הספסל.
עם היא רק הייתה יודעת..חשבתי לעצמי.

אחד הפרקים היותר אהובים עליי (:

ספויילרים+הודעה לקבועים עוד מעט..