אני כרגע אצל חברה,
ככה שאני יכולה לעדכן נורמלי,לקרוא תגובות ולהודיע לכם על פרקים.
אחרי שישבתי שעה וחצי כמעט והעתקתי את ה3 פרקים הבאים כדי לעלות מחברה,
ואחרי שאני יושבת פה ומקלידה בערך כחצי שעה פרק אני קוראת תגובות ומגלה תגובה מ'לא שם' שאומרת כך:
לא חשבת לעדכן כבר יא שרמוטה?!
זה נורא נחמד לקבל תגובה כזאת אחרי כל ההשקעה :||
אז כמו שכבר ענו לך..יש לי חיים גם מחוץ לסיפור,וחוצמיזה אני לא חייבת לך כלום!! לא טוב לך? צאי לי מהבלוג.
בקיצור,עדיף להתעלם.
קבלו פרק 18 :]
בפרק הקודם:
הוא נתן לי נשיקה קצרה בלחי,ואני לא החזרתי. הוא הסתובב והתחיל ללכת, ואז שמעתי אותו ממלמל לעצמו,
'עם היא רק הייתה יודעת'
אף אחד לא מושלם...גם אני לא!!\פרק 18
-יום חמישי-
קמתי ב12 בצהריים.
ציחצחתי שיניים,שטפתי פנים,החלפתי בגדים וירדתי למטה.
על המקרר היה פתק 'גל אני חוזרת היום ב4,התור שלך ב5 תהיי מוכנה לפני שאני יבוא.יש אוכל במקרר,תחממי לך'
לא הייתי רעבה אז רק שתיתי שוקו.
בערך ב2 התקשרתי לאמא לשאול מתי עידן חוזר.
אמא:"הלו?"
אני:"אמא,מה קורה?"
אמא:"בסדר מה איתך?"
אני:"בסדר,תגידי מתי עידן חוזר?"
אמא:"אני חושבת שהוא כבר צריך לבוא"
אני:"אהה טוב"
אמא:"עוד משהו גל?"
אני:"אבא חוזר יום שבת הזה?"
אמא:"כן"
אני:"טוב ביי אמא"
אמא:"ביי"
ראיתי טלויזיה עד 3 בערך וב3 ועשרה היו דפיקות בדלת.
פתחתי וראיתי את עידן.
אני:"עידניי מה קורה?" שאלתי ובאתי לחבק אותו
עידן:"הכל מצויין אני בחדר" אמר בקול קר ועלה לחדר שלו.
'מעניין מה יש לו' חשבתי לעצמי.
לא רציתי שוב לחזור לתקופה שבה לא דיברנו.
נזכרתי פתאום במה שהיה לפני שסבתא נפטרה.
עידן כל הזמן היה בצבא,חוזר בימי חמישי.
או שהוא היה מסתגר בחדר או שיוצא ולא ראיתי אותו בכלל.
עליתי בכבדות לחדר.
הוצאתי בגדים,ג'ינס רחב וחולצה לבנה עם ציור בגב,ונכנסתי להתקלח.
כשיצאתי וכבר הייתי מוכנה השעה הייתה עשרה ל4.
לקחתי את הפלאפון וירדתי לסלון.
ראיתי טלויזיה להעביר את הזמן.
הדלת נפתחה ואמא נכנסה.
אמא:"מה קורה?"
אני:"בסדר"
אמא:"עידן כבר בא?"
אני:"כן,הוא בחדר שלו"
אמא:"טוב,הוא לא בא איתנו?"
אני:"עדיף שלא"
אמא:"למה?"
אני:"כי הוא..עזבי לא משנה" אמרתי.
ידעתי שעם אני יתחיל לספר לה איך הוא התנהג אליי הדמעות יעלו לעיניי.
אמא:"טוב,עוד חצי שעה נלך"
אני:"סבבה"
אמא הלכה לחדר שלה ואני עליתי לחדר של עידן.
דפקתי בהיסוס על הדלת.
עידן:"מה??" צעק.
אני:"אפשר להיכנס?"
עידן:"כן"
פתחתי את הדלת ונכנסתי לאט.
עידן שכב על המיטה שלו,רואה טלויזיה,אפילו לא הפנה את מבטו אליי.
אני:"עידן?"
עידן:"מה?" שאל עדין לא מביט בי.
אני:"אתה בא איתי היום?"
עידן:"לאן?"
אני:"נו לדיאטנית הזאת"
עידן:"אמא הולכת איתך,לא מספיק לך? אין לי כוח"
אני:"תודה על היחס באמת" אמרתי בעצבים ויצאתי מחדרו.
אמא:"גל בואיי" בדיוק קראה לי.
אני:"הולכים?"
אמא:"כן"
נסענו לשם.
כל הדרך שתקתי.
השיחה עם עידן רצה בראשי,מה עשיתי לא בסדר?.
אמא:"הגענו גל" קטעה את המחשבות שלי.
נכנסנו שוב למקום הזה.
נזכרתי איך באתי עם עידן,ורציתי לבכות.
עד שהסתדרנו,פתאום הוא שוב מתנהג מגעיל.
נכנסנו לדיאטנית.
אחרי חצי שעה בערך של דיבורים,שקילות וכאלה יצאנו משם.
'איזה מזל שהיא לא שמה לב לזה שלא אכלתי כמעט' אמרתי לעצמי.
'גל!את חייבת לתפוס את עצמך בידיים' אמר קול אחר בראשי.
נסענו חזרה הביתה בשתיקה.
אמא שמעה מוזיקה ברדיו ואני סתם שקעתי במחשבות.
פתאום קיבלתי הודעה לפלאפון.
פתחתי את ההודעה,וקראתי אותה.
"מצטער על הכל,אוהב אותך !!" זה היה התוכן.
ובנימה יותר אופטימית..
אני יכולה להגיד לכם שהגעתי בכתיבה כבר לפרק 35,
הייתה תקופה קצת יבשה מבחינת כתיבה אבל לפני יומיים עלה לי רעיון מרושע וכניראה שאני יממש אותו חעחעחע 
חחח אל תתיחסו,ככה זה כשאני עם חברה שלי..
תהנווו מהפרקק 
פרק הבא יעלה כניראה מחר בערב,או ביום ראשון.
*אני כבר יגיב לכם,וישלח הודעות לקבועים,
יש סיכויים טובים לספויילרים!#@!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
