בפרק הקודם:
פתאום קיבלתי הודעה לפלאפון.
פתחתי את ההודעה,וקראתי אותה.
"מצטער על הכל,אוהב אותך !!" זה היה התוכן.
אף אחד לא מושלם...גם אני לא!!\פרק 19
הסתכלתי על המספר וראיתי שזה .. עידן.
לא עניתי לו.
אחרי 5 דקות בערך כבר הגענו הביתה.
אמא:"את רעבה?"
אני:"עכשיו לא"
אמא:"סבבה,עוד איזה שעה נאכל"
אני:"טוב"
נכנסתי לחדר,החלפתי לבגדים של בית ונשכבתי במיטה.
נכנסתי שוב להודעות ובדקתי שבאמת ההודעה מעידן ולא טעיתי.
ההודעה הייתה ממנו.
קמתי והלכתי לחדר שלו.
דפקתי בדלת אבל הוא לא ענה.
פתחתי את הדלת לאט וראיתי שהוא ישן על המיטה,בלי חולצה,כשהשמיכה זרוקה בצד.
התקרבתי אליו והתיישבתי בשקט על הריצפה,מול פניו.
'למה זה היה טוב?' שאלתי בלחש.
'למה היחס המגעיל הזה עידן?'
'לא מגיע לי שלפחות אתה תאהב אותי?'
דיברתי אל דמותו הישנה.
הדמעות זלגו מעיני,בשקט,דימעה אחר דימעה.
גולשות במורד הלחי,
עד לפה.
שוב אני מרגישה את טעמן המלוח,
את החום הצורב שהן מזרימות על הלחי.
פתאום הרגשתי יד חמה על פניי.
בהתחלה נרתעתי טיפה אחורה,וכשהבנתי שזה עידן נרגעתי,
נותנת לו לנגב את הדמעות שהמשיכו לזלוג.
עידן:"אני מצטער גל,מגיעה לך כל האהבה שבעולם"
אני:"אתה..שמעת מה שאמרתי?"
עידן:"כן.."
שתקתי.
הדמעות המשיכו לצרוב,
העיניים החלו לשרוף כבר.
עידן:"דיי גל,אל תבכי" אמר מסובב את פניי אליו.
אני:"למה?" היה הדבר היחיד שרציתי לדעת.
עידן:"כי אני דפוק,זה למה" אמר והשפיל את ראשו.
עידן:"עבר עליי שבוע ממש קשה,מגעיל ומעצבן והייתי חייב להוציא תעצבים. כבר לא יכולתי לשמור לעצמי,ואת היית הראשונה שדיברה איתי אז הוצאתי את זה עלייך,ואני כל כך מצטער על זה!"
אני:"זה בסדר" אמרתי מבין הדמעות.
עידן:"זה ממש לא!"
עידן:"לכי תשטפי פנים ואני יתלבש ותספרי לי מה היה אצל הדיאטנית"
הנהנתי בשקט ויצאתי מהחדר.
במקלחת הסתכלתי במראה.
כל כך שנאתי את מה שראיתי.
הכעס על עידן עדין נשאר,
אז מה שהוא עצבני?
למה אני צריכה לספוג הכל?
לא מספיק שאני שנתיים סופגת את כל הרוע מסביבי.
אבל שתקתי,
כמו תמיד.
שותקת,וסופגת הכל.
לא אמרתי מילה על כך.
שטפתי פנים וחזרתי לחדר של עידן.
הוא ישב על המיטה וסימן לי להתיישב לידו.
עידן:"תספרי לי מה היה?" הוא שאל-אמר.
אני:"שום דבר מיוחד,הוא סתם בדקה שהכל בסדר ושהתוכנית הזאת מתאימה לי"
עידן:"והכל בסדר נכון?"
אני:"כן" אמרתי.
עידן בא לחבק אותי אך התרחקתי ממנו.
עידן:"עדין כועסת עליי" הוא אמר.
אני:"אמ.."
עידן:"זה בסדר,אני מבין"
אמא:"גלל עידןן בואו לאכול" צעקה וקטעה את השיחה שלנו.
ירדנו למטבח.
אמא:"בתיאבון" אמרה כשהתיישבנו בשולחן.
אני:"בתיאבון"
אימא:"עידן אולי תספר לנו איך בצבא?"
עידן:"אין מה לספר,קשה,אין שום דבר לחדש"
אמא:"טוב"
היו כמה דקות של שקט.
אמא:"אבא חוזר יום שבת בערב"
אני:"הגיע הזמן חח"
עידן:"אני יום ראשון חוזר לצבא"
אמא:"על הבוקר?"
עידן:"בערך ב10"
אמא:"אהה"
"כמה,כמה אהבה,יש בנשמה,גם כשאת בוכה..." הפלאפון שלי צילצל.
אני:"הלו"
דור:"מה קורה?"
אני:"הכל בסדר,מה איתך?"
דור:"הכל טוב.מה את עושה בערב?"
אני:"כלום"
דור:"יופי אז את באה איתי"
אני:"חח ולאן אפשר לדעת?"
דור:"סתם לפארק"
אני:"עם מי?"
דור:"מפחדת להיות איתי לבד??"
אני:"חח לא,סתם רוצה לדעת"
דור:"ניר,עומר,אור ודן[חברים של דור וניר,מהשיכבה שלי] ומהבנות יעל,הדר,שני ומור"
אני:"אהה וזה בסדר שאני גם יהיה?" שאלתי בהיסוס.
אור ודן לא אהבו אותי,
כמו כל השיכבה כמעט.
דור:"בטח שכן"
אני:"טוב"
דור:"ב10 תהיי מוכנה"
אני:"חח סבבה"
דור:"אני יתקשר כשאני יהיה למטה"
אני:"אוקיי,ביי"
דור:"ביי" אמר וניתקנו.
אמא:"שמעתי נכון?לגברת גל יש דייט?" שאלה וצחקה
אני:"חח לאא איזה דייט" אמרתי במבוכה.
אמא:"אז?"
אני:"סתם יוצאת עם כמה ילדים מהשיכבה"
עידן:"ילדים?"
אני:"בנים ובנות"
עידן:"אהה"
אני:"טוב תמשיכו לאכול חח"
אמא:"מתי את יוצאת?"
אני:"ב10"
אמא"סבבה"
כשסיימנו לאכול עזרתי לאמא לפנות ועליתי לחדר.
התקלחתי ויצאתי לחדר.
נעלתי את הדלת ונעמדתי מול הארון.
הוצאתי ג'ינס רחב,כמו תמיד,וחולצה חומה.
הורדתי את המגבת ועמדתי מול המראה בתחתון וחזיה.
בחנתי את גופי.
יותר נכון את השומן שהיה בי.
75 ק"ג של שומן.
התלבשתי מהר,
לא יכולתי להסתכל על עצמי הרבה.
נגעלתי,
כן,נגעלתי מעצמי.
סירקתי את השיער,שמתי עיפרון שחור והסתכלתי בשעון.
השעה הייתה כבר 9.
סידרתי את הבלאגן שעשיתי בחדר וחיכיתי לדור.
הייתה לי הרגשה טובה.
הרגשה שלא הייתה לי הרבה זמן.
כאילו הדברים מתחילים להסתדר.
זה לא מהר מידי?
עלתה מחשבה בראשי.
ואולי,
זה יותר מידי מהר,
כל הטוב בא ביחד,
ואולי הוא גם יגמר מהר??
הרי מה שמתחיל מהר נגמר מהר,לא ככה?.
תהנו..
תכף מודיעה לקבועים.
אין היום ספויילרים...סורי אבל אני מרגישה לא טוב ואין לי כוח כל כך..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
