בפרק הקודם:
עומר:"סבבה לא עכשיו אבל"
אני:"דווקא כן,בוא"
אמרתי ומשכתי אותו איתי.
אחרי 2 דקות העמדתי אותו מול גל,שניראתה מופתעת וככה גם החברות שלה.
אני:"טוב לעומר יש משהו חשוב להגיד.."
אף אחד לא מושלם...גם אני לא!!\פרק 5
עומר:"נו אני חייב?"
אני:"כן,עם אכפת לך מהחבר הכי טוב שלך"
עומר:"אמ..טוב נו"
אני:"יאלהה עכשיו אבל"
עומר:"גל,אני מצטער. זהו אמרתי בו מפה" אמר במהירות ורצה ללכת
אני:"חכה" תפסתי לו את היד.
עומר:"מה עכשיו"
אני:"קודם היא תגיד שהיא סולחת לך אחרי זה תלך לאן שבא לך"
עומר:"ניר דיי!! עשיתי מה שביקשת"
אני:"טוב נו...מיקרה אבוד פשוט" מילמלתי והוא משך אותי אחריו חזרה לכולם.
דור:"אני לא מאמין שעשית את זה"
עומר:"הייתה לי ברירה?" שאל והסתכל עליי
דור:"ניר מה קרה אתה מגן עלייה פתאום?"
אני:"לא קרה כלום,זה ממש לא יפה שהוא העיף לה כזאת סטירה"
דור:"טובב שיהיה"
הסתכלתי לכיוון שלה,ראיתי שהיא עדיין מופתעת.
לפחות פעם אחת בחיים שלו עומר ביקש סליחה על משהו.
[גל]
הייתי בהלם 5 דקות.
לא אמרתי כלום.
ישבתי בשקט,מעכלת את מה שקרה.
עומר,שבחיים לא ביקש סליחה על כלום מבקש ממני סליחה ועוד כי ניר מכריח אותו.
וניר,בכלל נהיה מוזר בזמן האחרון.
עד לפני חודש הוא לא היה מהסס לרדת עליי,פתאום כל כך אכפת לו ממני?
הדר:"גלל?? גלל!!!"
אני:"אה??"
הדר:"את בסדר?"
אני:"כן,אני פשוט בהלם"
מור:"לא רק את"
שני:"אני עדיין לא מאמינה!!עומר?שבחיים לא ביקש סליחה מבקש ממך סליחה?" אמרה כאילו קראה את מחשבותי.
מור:"וניר? משהו מוזר עובר עליו"
אני:"נכון.."
הדר:"ניראה לי הזיכרונות מכיתה ח' חזרו אליו"
מור:"כן אה? חח איך הוא אהב אותך אז"
אני:"מה אהב אותי?"
מור:"מה רציני לא ידעת?"
אני:"לא,תספרו לי"
מור:"חצי שיכבה ידעה! הייתם ידידים טובים נכון? והוא היה מאוהב בך.. ואז כשהתחלת להשמין וכולם התחילו לרדת עלייך אז הוא פשוט הסתיר את הרגשות שלו ממך ושינה את ההתנהגות שלו אלייך כדי שלא יציקו לו"
אני:"ומאיפה את יודעת את כל זה?"
מור:"למי ניראה לך הוא סיפר מה שלא יכל להגיד לך ?"
אני:"חח טוב שיהיה עזבי "
הדר:"ואולי הוא שוב מתאהב בך?" שאלה בשובבות
אני:"חח בטחח!!" אמרתי בציניות
מור:"למה לא?"
אני:"הלוו מור הוא שנתיים יורד עליי ומציק לי,איך פתאום הוא יתאהב בי? ועוד בייי "
הדר:"אני לא מבינה,מה רע אצלך?"
אני:"שאני שמנה"
הדר:"אז מה,זה עוד יכול להשתנות עם תירצי"
אני:"אני לא יכולה,שום דבר לא עוזר לי"
הדר:"אל תגידי ככה! בחופש הזה,לפני שתעברי לפנימיה אנחנו לנעזור לך!"
יעל:"נכון" אמרה פתאום.
הדר:"חח טוב שניזכרת שאנחנו פה"
צילצול פלאפון קטע את השיחה שלנו.
אני:"זה שלי.." אמרתי וחיפשתי אותו בתיק.
אני:"אמא שלי? מה קרה היא מתקשרת אליי?"
הדר:"למה שלא תתקשר? את הבת שלה"
אני:"אבל היחסים ביני לבין ההורים שלי לא טובים,בכלל לא"
הדר:"אז אולי זה משהו חשוב"
אני:"יכול להיות"
מור:"תעני נוו"
אני:"הלו"
אמא:"גל?" שאלה בקול רועד.
אני:"כן...מה קרה?"
אמא:"זאת סבתא.."
אני:"מהה קרה לה?" שאלתי ממש בלחץ
[סבתא וסבא שלי מצד האבא נפטרו לפני שנולדתי.סבא מצד האמא נפטר כשהייתי ממש קטנה ורק סבתא נשארה לי,הייתי הכי קשורה אלייה.היא הייתה היחידה שתמכה בי בתקופה הקשה של ההשמנה]
אמא:"גל היא.." אמרה ופרצה בבכי
אני:"דיי אמא תגידי לי מה קרה לה" אמרתי ודמעות הצטברו בעיניי
אמא:"גל..סבתא עברה הבוקר אירוע מוחי ממש חמור,לקחנו אותה לבית חולים אבל.."
אני:"לא נכוןן" אמרתי והתחלתי לבכות.
אמא:"כן גל..היא נפטרה בבית חולים"
בכיתי,לא יכולתי לענות לה.
אמא:"גלל??"
אני:"מה?" אמרתי בקושי
אמא:"דיברתי עם סיגל,ההלוויה היום בשעה 1 בצהריים,אז ב11 היא תשחרר אותך.היא אמרה שיש לך עכשיו שעתיים חופשיות אז אני מעדיפה שתישארי בבית הספר עד שנסדר פה הכל ואז אני יבוא לקחת אותך"
אני:"טוב.."
אמא:"תהיי חזקה,אני אוהבת אותך" אמרה לי פתאום והשאירה אותי בהלם.
אני:"גם אני אמא..ביי" אמרתי וניתקתי.
הבכי רק גבר.
הדר:"גל מה קרה?"
אני:"סבתא שלי,הסבתא היחידה שנישארה ליי,הייא..היא מ..ת.ה" אמרתי מגמגמת,לא מעכלת.
מור:"ואיי אני מצטערת" אמרה וחיבקה אותי.
יעל:"את הולכת?"
אני:"ב11 כי ההלוויה ב1"
הן חיבקו אותי ותמכו בי.
השעה הייתה 10.
נשמע קול מהרמקולים של בית הספר.
סיגל:"כל כיתה י'4 לחזור לכיתה עכשיו,יש לי הודעה חשובה להודיע לכם.עוד 5 דקות כולם להיות בכיתה."
אני:"בואו לכיתה.."
הדר:"מעניין מה היא רוצה"
אני:"ניראה לי היא תבטל את המסיבה,אמא שלי דיברה איתה היום."
נכנסנו לכיתה,ואני עדיין בכיתי.
הבכי לא נשמע,אבל הדמעות ירדו בלי הפסקה.
הדר התיישבה לידי וחיבקה אותי.
לאט לאט הכיתה התמלאה,וכולם הביטו בי,לא מבינים למה אני בוכה.
עומר,ניר ודור גם נכנסו לכיתה.
עומר:"חח מה את בוכה? עד עכשיו לא עבר לך מהסטירה?"
אני:"היית מת שאני יבכה בגללך"
עומר:"שסבתא שלך תמות" אמר ופרצתי בבכי,לא יכולתי להתאפק.
ניר:"עומר עזוב אותה"
עומר:"כאילו מה אמרתי.."
הדר:"אמרת שסבתא שלה תמות,והיא באמת נפטרה.."
עומר:"מה.? גל.."
סיגל:"כולם לשבת" אמרה וקטעה אותו.
כולם התיישבו במקומות והיה שקט,חוץ מקולות הבכי שלי,שניסיתי למנוע אותם.
סיגל:"המסיבה של יום שלישי מבוטלת"
דור:"חבל,היה יכול להיות לי יום חופשי"
סיגל:"זה לא התבטל סתם"
אמרה וליחשושים נשמעו בכיתה.
סיגל:"אמא של גל התקשרה אליי מיקודם" אמרה וכל המבטים הופנו אליי.
אני:"סיגל אני יכולה לצאת?"
סיגל:"כן,אני מבינה שקשה לך לשמוע את זה"
אני:"תודה" ויצאתי מהר מהכיתה.
בכיתה
סיגל:"סבתא של גל נפטרה הבוקר,ולכן המסיבה תתבטל"
ושוב נשמעו ליחשושים רבים.
סיגל:"אני מבקשת ממכם,אני יודעת שרובכם פה לא בקשר טוב איתה,אבל לפחות בשבוע שנישאר תתיחסו אליה יפה או לפחות אל תציקו לה"
עומר:"סיגל אני יכול לצאת?"
סיגל:"לא,תחכה עד שאני יסיים לדבר"
עומר:"נוו סיגל זה דחוף"
סיגל:"טוב,אבל לחזור מהר"
חזרה לגל
יצאתי מהכיתה והתיישבתי על הריצפה מול דלת הכיתה.
ניחשתי שסיגל מספרת לכולם.
לא רציתי שירחמו עליי.
הבכי לא נפסק,עדיין לא עיכלתי שהיא כבר לא פה..
דלת הכיתה נפתחה ונסגרה אך לא הרמתי את ראשי,שהיה על בירכיי מופנה כלפי מטה.
מישהו\מישהי התיישבו לידי.
....:"אני מצטער על מה שאמרתי מיקודם,לא התכוונתי,לא ידעתי" הקול אמר מהסס.
מצטערת על העיכוב..
חשבתי שעם זה ישאר יום-יומיים נוספים יהיו יותר מ2 תגובות..כניראה שלא :|
בפרק הזה אין מתח בסוף כי אני בטוחה שכולם כבר ינחשו מיזה 
מעכשיו-
המנויים בלבד יקבלו ספויילרים מהפרק הבא!!
מקווה ליותר תגובות הפעם..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
