לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אף אחד לא מושלם..גם אני לא!


בלוג של סיפורים בהמשכים :] הסיפור הנוכחי-אף אחד לא מושלם..גם אני לא!

כינוי:  מאיוש כותבת :)(:

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2008

פרק 10 :]


 

בפרק הקודם:

פתאום הפלאפון שלי צילצל.
הייתי דיי מופתעת כי חוץ מההורים וקרובי משפחה שגם בקושי מתקשרים אף אחד לא מתקשר.
המספר שהופיע לא היה מוכר.
אני:"הלו"
....:"לאן בדיוק הלכת היום עם החתיך הזה??"


אף אחד לא מושלם...גם אני לא!!\פרק 10

 

אני:"מי זה?" שאלתי מופתעת.
....:"הדר מאמי"
אני:"אהה הדר,מה קורה?"
הדר:"בסדר,מי זה היה החתיך הזה ולאן הלכת איתו?"
אני:"חחח תירגעי לא שמעת בכיתה?"
הדר:"מה שמעתי"
אני:"זה אחי"
הדר:"דיי גם אני רוצה אח כזה"
אני:"חחח"
הדר:"ולאן הלכתם?"
אני:"לדיאטנית"
הדר:"אהה ומה היה ? חח ספרי"
סיפרתי לה בקצרה מה שהיה שם.
הדר:"יופי מאמי,אבל באמת תיזהרי לא להגזים"
אני:"אני יודעת"
הדר:"יהיה טוב" אמרה וצחקה
אני:"כן,טוב הדרוש אני צריכה לנתק פשוט אני בבית של סבתא"
הדר:"טוב מאמי,תהיי חזקה! עם את צריכה משהו תתקשרי"
אני:"תודה ביי"
ניתקנו.

 

הגיע יום ראשון,היום האחרון ללימודים וגם היום של השיבעה.
אני:"אמא מתי עולים לקבר?"
אמא:"בשעה 11 וחצי,אני יבוא לאסוף אותך מבית הספר ב11"
אני:"סבבה"
אמא:"להקפיץ אותך לבית הספר?"
אני:"את יודעת שלא,אני עכשיו עם התכנית של הדיאטה,אני צריכה ללכת ברגל"
אמא:"אה נכון,אז יאלה תלכי שלא תאחרי"
בכמה ימים האלה התחלתי בדיאטה.
היה לי קשה,אבל ניסיתי כמה שיותר.
עשיתי הליכות אבל תמיד באמצע,אחרי חצי שעה הייתי קצרת נשימה.
עם הקטע של האוכל דיי הסתדרתי כי לא היה לי ממש תאבון בזמן השיבעה.
הגעתי לבית הספר,ליום האחרון ללימודים.
הדר:"בוקר טוב" אמרה לי כשנכנסתי לכיתה.
אני:"בוקר טוב"
אחרי 5 דקות היה צילצול וסיגל נכנסה לכיתה.
סיגל התחילה לדבר על השנה שהייתה,על שנה הבאה-י"א- שתהיה שנה קשה.
סיגל:"טוב עכשיו 9,יש הפסקה של 15 דקות ואחרי זה תיכנסו לפי הרשימת שמות לשיחה אישית וקבלת תעודה"
יצאנו כולם לחצר עם הישמע הצילצול.
התחברתי מאוד עם הדר והחברות שלה -מור,שני ויעל.
התיישבנו הדשא.
מור:"גלוש מתי העליה לקבר?"
אני:"ב11 וחצי אבל אמא שלי תבוא לקחת אותי ב11"
הדר:"אנחנו באות איתך"
אני:"מה?? בשביל מה?" שאלתי מופתעת.
הדר:"אנחנו חברות שלך,וכשקשה לך אנחנו רוצות להיות לידך ולתמוך בך"
מור:"נכון"
אני:"זה בסדר,אני יהיה בסדר"
יעל:"לא יעזור לך גם עם תגידי לא , נבוא"
אני:"תודה.."
הדר:"איך מתקדמת הדיאטה?" שאלה והעבירה נושא לשימחתי.
אני:"בסדר,קצת קשה אבל שורדת בינתיים"
הדר:"ומה עם האח החתיך שלך?"
אני:"היום בבוקר חזר לצבא" אמרתי בעצב.
אחרי 2 דקות היה צילצול.
כולנו התאספנו במסדרון וחיכינו שתורנו יגיע.
שני ויעל היו בין הראשונות,אני ומור באמצע והדר דיי בסוף.
הגיע תורי להיכנס.
סיגל:"מה שלומך?"
אני:"בסדר"
סיגל:"יופי,התעודה שלך דיי בסדר,יש לך ציונים יפים אבל שנה הבאה תצטרכי להשקיע יותר עם תחליטי להישאר בבית הספר הזה"
אני:"אני נשארת כניראה"
סיגל:"אני שמחה"
אחרי עוד כמה דקות שיחה היא הביאה לי את התעודה ויצאתי מהכיתה.
היו לי ציונים טובים יחסית,חוץ מספורט כמובן.
אחרי שכולנו נכנסנו כבר היה 11 ושיחחרו אותנו הביתה.
אמא באה לאסוף אותי והדר,יעל,מור ושני באו איתי.
אמא:"מה נישמע?" שאלה את הבנות
הבנות:"הכל בסדר" ענתה כל אחת מהן.
הגענו לבית של סבתא.
אני:"רוצות להיכנס או להישאר פה?"
יעל:"עדיף נישאר פה"
אני:"סבבה "
ישבנו בחוץ בערך 20 דקות ואז התחלנו לעלות לקבר.
כל הדרך לבית הקברות החזקתי את עצמי,לא בכיתי.
כשהתקרבו לערימת החול,מתחתיה היא הייתה קבורה הרבה נשים פרצו בבכי.
ראיתי את כולם בוכים מסביבי,אפילו יעל ושני הזילו כמה דמעות.
התחלתי לרעוד,נהיה לי קר.
הדר חיבקה אותי.
הייתה לי סחרחורת קלה.
"למה,למה הלכת" התחלתי למלמל בשקט "למה עזבת אותי"
התחלתי לבכות,בהתחלה בשקט,רק דמעות זולגות ואחרי זה כבר ממש פרצתי בבכי שלא יכולתי לשלוט עליו.
הדר ומור חיבקו אותי ובכו יחד איתי.
אני:"יש לי סחרחורת,קר לי" אמרתי בלחש,לא היה לי כוח כבר.
הדר:"מאמי יהיה בסדר" אמרה וחיבקה אותי אליה,תומכת בי.
הראש כאב,העיניים כבר שרפו,הרגשתי כל כך חלשה.
לא שמעתי כלום,לא ראיתי כלום,רק ראיתי את ערימת החול,כאילו זה הדבר היחיד שקיים.
הכל הסתובב סביבי,הקור חדר לעצמותי למרות החום הכבד ששרר בחוץ.
קולה הרך הדהד בראשי,דמותה עברה מול פניי.
עמדתי שם פיזית,אך לא באמת הייתי שם.
כעבור זמן מה,שנמשך כנצח קול העיר אותי.
הדר:"מאמי בואי הולכים"
אני:"תלכו אתן" אמרתי בקול קפוא,שומעת אך לא ממש מקשיבה.
מור:"גל כולם הולכים,בואי מאמי"
אני:"אני רוצה להישאר פה לבד קמה דקות" אמרתי בקול קר
הדר:"טוב אנחנו מחכות לך בחוץ"
הן יצאו,ונשארתי שם לבד.
התיישבתי על האדמה.
מלטפת בעדינות את החול הרך והחם.
המחשבות רצות,הזמן קפא,ורק אני נישארתי יושבת שם.
אחרי כ5 דקות קמתי,הנחתי אבן על החול והתקדמתי אל מחוץ לבית הקברות.

 


בפרק שעבר אף אחד לא ניחש שזאת הדר..

 

הפרק הזה הוא קשה בשבילי,הסוף שלו.

קשה לכתיבה וקשה לקריאה..

מקווה שתאהבו.

 

כבר שולחת ספויילרים למנויים והודעות לקבועים עוד מעט..

ד"א..יאנה שביקשה שאני יעדכן אותה כשעולה פרק-אם את רואה את זה תביאי לי כתובת בלוג עדכנית שאני יוכל להמשיך לעדכן אותך

 

נכתב על ידי מאיוש כותבת :)(: , 23/3/2008 18:17  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עוד אחת לא מושלמת ב-4/11/2010 11:36
 



לדף הבא
דפים:  

6,449
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למאיוש כותבת :)(: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מאיוש כותבת :)(: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)