יאיר:  זה הולך להיות קצר אבל כואב. לפי ההצעות של משרד האוצר לתקציב 2007 כנראה שבקרוב לא תהיה לנו מדינה אלא רק מספר אנשי עסקים שדואגים לכל מיני שירותים לאזרח. אני לא אתפלא אם הפקרת העורף במלחמה האחרונה היתה רק הפיילוט לתוכנית רחבה של הפקרתו במשך כל שאר השנה.

אני בעיקר קורא את הדברים הללו ואומר לעצמי, מי אתם, חצופים שכמותכם? ילדים בני 30 שסיימו תואר בכלכלה לפני שנתיים, ולמדו שהקטנת ההוצאה הלאומית = הגדלת הצמיחה + העלאת דירוג האשראי. במציאות זה לא רק נוסחאות, ויש דברים שלא ניתן לכמת למספרים. אני פשוט לא מבין איך אותם פקידים שאמורים רק למלא את ההוראות במשרד שלהם, הופכים איכשהו למתווי מדיניות במשרדים אחרים. פשוט לא מבין.

עושה רושם שגם לגדי טאוב הילולת ההפרטה הזו מציקה.

עדכון: עו"ד רם כספי, מייצגם של עשירי ישראל, מברך את הקשר בין הון ושלטון, וחושב שאין פה מספיק מזה. שווה התייחסות יותר נרחבת, אבל במגבלות הזמן זה מה שיש כרגע.

"ישראלי"?

ובינתיים, בזמן שכל מה שציבורי עובר לידיים פרטיות, כל מה שפרטי עובר לידיים זרות. היום מבשר הארץ שהמיליארדר האמריקאי שלדון אדלסון בדרך להשתלט על העיתון "ישראלי". מילא שזרים יאכילו אותנו ויעשו על זה כסף, זה עוד איכשהו  נסבל. אבל לתת להם לעצב לנו את התודעה?! זה כבר יותר מדי. וכן, זה ממש לא משנה לי שהוא יהודי חם. שכל אחד ישים עשרים שקל וננסה אנחנו לקנות את העיתון...

מצטער שזה היה קצרצר, פשוט הצצתי בחדשות ולא יכולתי לעצור את עצמי. הדכדוך והעצבים פשוט השתלטו עלי באמצע לימוד למבחנים.

יאיר

כמו בכל חודש: כל הקטעים הישנים נגנזים אל תוך הארכיון בצד שמאל ולשמירת לחץ בצד ימין