אין דבר שילד בן 8 שמשחק בשכונה רוצה יותר מחוק שחזק כמעט מכל החוקים יחד. כשבמריבה בין זאטוטים עסקינן – חוק כזה עשוי להיות משעשע, אבל כשמדובר בפוליטיקאים ופקידים שמפרקים בשיטתיות את החברה הישראלית, זה מתחיל להיות מפחיד. אז תיפרדו לשלום מהדמוקרטיה,  הנה זה מגיע: חוק ההסדרים 2007.

פרויקט חוק ההסדרים - לעמוד התוכן

מה זה בכלל חוק ההסדרים, אתם שואלים? על רגל אחת (בפוסט הבא נרחיב), מדובר בחבילת חוקים שהממשלה מביאה לאישור הכנסת מדי שנה עם התקציב. כל סעיף בחוק ההסדרים הוא חוק לכל דבר, שבנסיבות אחרות יכול היה לעמוד בפני עצמו: קיצוץ בקצבאות, הפרטת חברות ממשלתיות, פיטורי עובדים או רפורמות שונות בכל חלקי המשק - ממשרד הביטחון ועד לרכבת ישראל.

נשמע יבש? משעמם? בכלל לא. לסעיפי החוק יש השפעה ישירה על כל היבט בחיים שלנו. הנה כמה דוגמאות מחוק ההסדרים הנוכחי: הפרטת המעבדה לזיהוי פלילי במשטרה, למשל. איך לא חשבו על זה קודם?! יש  לא מעט משפחות פשע, שישמחו להיכנס כשמשקיעים פוטנציאליים, אולי אפילו במחירי הפסד. סכנה לביטחון הציבור? אז מה, העיקר שחסכנו עוד קצת כסף.

בואו נמשיך לרפורמה שתשפיע על החקלאות הישראלית. אמנם בחוק ההסדרים אף אחד לא קורא לה רפורמה, אבל כשמחברים סעיף לסעיף מקבלים תמונה חדשה ועגומה. מתחילים עם העלאת מחירי המים לחקלאות, ממשיכים בייקור העסקת הפועלים הזרים בענף (מהלך שהוא אמנם מבורך, אבל רק אם דואגים לאלטרנטיבות) ומסיימים בצמצום ההגנה על התוצרת החקלאית הישראלית. ביחד - מדובר בפגיעה אנושה בחקלאים המקומיים, בעיקר בקטנים שביניהם.

דרך אגב, יש פה מישהו מאשדוד? לידיעתכם, בשנת 2002 חוקק בכנסת חוק שקובע שיוקם בית חולים באשדוד. על פי החוק, אם תוך חצי שנה לא מצאה המדינה זכיין, יהיה עליה להקים את בית החולים בעצמה. זכיינים לא נמצאו, אבל מבחינת משרד האוצר, יתהפך העולם לפני שהם ירשו למדינה להקים עוד בית חולים. אז מה אם יש חוק? בשביל זה יש למשרד האוצר את חוק ההסדרים - כדי לצפצף על הכנסת. בחוק ההסדרים הנוכחי, יש סעיף הקובע כי לא יוקם בעיר בית חולים.

קצת רקע

חוק ההסדרים נולד ב-1985 כחלק מתוכנית חירום לייצוב המשק, שהובילו אז ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי. 21 שנים עברו מאז, גם מצב החירום עבר - אבל חוק ההסדרים רק הלך ותפח וצבר עוצמה. את החוק מכינים רק פקידים במשרד האוצר, על אף שהוא כולל בתוכו סעיפים רבים שאינם בעלי זיקה ישירה לתקציב. לפעמים, האנשים במשרד האוצר סתם משתמשים בו כדי לשנות דברים שמתחשק להם לשנות, אפילו שאין להם ממש סמכות לעשות את זה או ידע מקצועי. למה הם בכל זאת עושים את זה? כי הם יכולים, באמצעות חוק ההסדרים.

למרות הנזק שהמכשיר הזה גרם לחברה הישראלית בשנים האחרונות, ולמרות הביקורת החריפה שמושמעת נגדו בכנסת ובמערכת המשפטית, רק מעטים יודעים באמת במה מדובר. הסיבה לפער הזה בין החשיבות העצומה שיש לחוק לבין חוסר העניין הציבורי בו, היא שלחוק ההסדרים אין פנים מאיימות או צורה מפחידה - הוא רק ערימה משעממת של ניירות. התהליך ההרסני שהוא מחולל אינו מיידי ומזעזע - הוא זוחל באיטיות בלתי מורגשת. הוא בא לידי ביטוי רק במצבים קיצוניים, כמו במלחמה האחרונה, אז כולם ראו את חוסר היכולת של מדינה מוחלשת ומצומצמת לדאוג לאזרחים שמסכנים את חייהם בקו האש.

אוסמה. מפחיד                          חוק ההסדרים. לא

בלחץ חברתי החלטנו להפסיק לעמוד מנגד. בחודשיים שנותרו עד להצבעה בכנסת יגיע לשיאו פרויקט שקרם עור וגידים לאורך כל התקופה האחרונה, פרויקט שתחילתו במחקר מעמיק, המשכו בהעברת המידע לציבור בצורה נגישה ומעניינת ככל האפשר, וסופו בקריאה חד משמעית – לבטל את חוק ההסדרים, עכשיו! אנחנו ננסה, בעזרת הקוראים והמנויים שלנו, לבחון את היכולת של בלוג להשפיע על הציבוריות הישראלית. כאן זה המקום לבקש מכם להמשיך לבקר אותנו בשבועות הקרובים (ניתן להצטרף לרשימת התפוצה בצד שמאל למעלה), לקרוא, להגיב (כאן או במייל), ולקחת חלק פעיל במאבק הזה.

כמה בלוגרים כבר הביעו נכונות לשתף פעולה במאבק נגד חוק ההסדרים. גרפיקאי הבית שלנו, מורן ברק, שנרתם לעזרתנו והשקיע מזמנו כדי לשפץ לנו את הבלוג ולעצב לנו לוגו, הכין גם כרזה קטנה לצורך העניין. כל מי שרוצה להשתתף מוזמן פשוט לשמור את התמונה הבאה ולפרסם אותה אצלו, עם או בלי קישור לכאן.

שרביט הקסמים

אז במה שונה חוק ההסדרים מחוקים רגילים? משמעותו של חוק ההסדרים היא למעשה עקיפת תהליך החקיקה הרגיל. להבדיל מחוקים שעוברים אישור של ועדה המקדישה לעניין פרק זמן נכבד, בנוכחות אנשי מקצוע מהתחומים הנוגעים בדבר, הרי שבחוק ההסדרים הכללים משתנים לבלי היכר. בחוק ההסדרים כל סעיף נידון בפרק זמן מוגבל ועם מספר משתתפים מצומצם – חברי ועדת כספים.

ב-21 השנים האחרונות הפך חוק ההסדרים לחלק בלתי נפרד מחקיקת חוק התקציב. לקשר בין שני החוקים יש השלכות ברורות: אם הכנסת אינה מאשרת עד ה-31 במארס את התקציב ואת חוק ההסדרים, הממשלה נופלת. בוועדת הכספים, שבה מתנהלים הדיונים על חוק ההסדרים לפני שהוא מגיע לכנסת, יש רוב מובנה לקואליציה. לכן, הסיכוי שההצעה לא תעבור את אישור הוועדה הוא אפסי (אתם מכירים מפלגה שתסכים להיפרד משולחן הממשלה?). האוצר יודע לזרוק עצמות למורדים ולחברי כנסת עקשנים, וכך, לאחר שכל אחד יצא עם הישג להתגאות בו, החוק עובר לאישור הכנסת.

הבעיתיות בחוק אינה טמונה רק בהליך הקלוקל שבו הוא מתקבל. מאז שנולד החוק הוא משמש שרביט קסמים בידיהם של חסידי כלכלת השוק בתוך משרד האוצר. בעזרת אותו שרביט, אנשי הכלכלה חודרים לתחומים שונים, כמו חינוך או ביטחון, ללא הכשרה מתאימה. כך, שלב אחרי שלב בסבלנות אין קץ, הם מביאים לפירוקה של החברה הישראלית. המטרה הסופית: העברת הניהול של כלכלת המדינה לידי בעלי ההון. איך זה ישפיע על החיים שלנו? זו כבר שאלה גסה, כי עם אידיאולוגיית ההפרטה הקיצונית כבר אי אפשר באמת להתווכח – מבחינת פקידי האוצר, מדובר במדע טהור.

אנחנו החלטנו להתווכח. בשבועות הקרובים ניקח את עמודי חוק ההסדרים, שמנוסחים בצופן כלכלי-משפטי כדי לבלבל אותנו ואת נבחרינו, ונהפוך אותם לסיפור אמיתי וכואב על חברה בתהליכי התפוררות.

נספר איך הביטחון והבטיחות האישיים שלנו יופקרו בשנה הבאה לטובת מי שלנגד עיניו עומדת רק התועלת הכלכלית. נסביר איך ייפגעו המגזר היצרני והפריפרייה הגיאוגרפית והחברתית. נראה מדוע חוק ההסדרים רע לציבור השכירים – החל מפגיעה בביטחון התעסוקתי וכלה בהרחבת התופעה שהתרגלנו לקרוא לה בעצב "העובדים העניים". ולדאבוננו, זו רק ההתחלה.

בשבועות הקרובים מערכת "לחץ חברתי" תפרסם באופן תדיר מחקר שערכנו בנוגע להשפעות הההרסניות של חוק ההסדרים. בכל פרק ילוקטו לאלומה אחת מספר סעיפים, שבחוק המקורי פוזרו באופן כמעט אקראי, אך בפעולתם המשותפת נועצים עוד מסמר בארון הקבורה של החברה הישראלית.

שוב, אין מדובר פה במסה ארוכה או רק בשעשוע אינטלקטואלי, אלא בקריאה לפעולה. "עד כה פירשו הפילוסופים את העולם, העניין הוא לשנותו", אמר קרל מרקס לפני כ-150 שנה, ובמקרה זה ביטול החוק אינו חלום באספמיה. כבר בימים אלו מונחות על שולחן הכנסת כמה הצעות לצמצום החוק ולביטולו. בלי לחץ (חברתי?) במקומות הנכונים, כלום לא יזוז. אין ממשלה שתוותר מרצונה על אחד הכלים החזקים ביותר שעומדים לרשותה.

יכולת ההישרדות של חוק ההסדרים מבוססת על האדישות שלנו ועל השטחיות של התקשורת. לחץ חברתי מתכוון לשבור את מעגל הקסם ולהעלות את הנושא החשוב הזה לסדר היום הציבורי. האינטרנט הוא האמצעי, ואתם השותפים. אם אתם אנשי מקצוע, והפרויקט שלנו מעניין אתכם - תצללו אל תוך נוסח החוק, ותחפשו שם את הפצצות המתקתקות בתחום שבו אתם מומחים. אתם עיתונאים? צאו לחפש את הסיפורים האנושיים שמאחורי החוקים, והביאו אותם לציבור. אתם אושיות אינטרנט, ילדות בנות 12 או בלוגרים שנונים? תנו לנושא תהודה בכל אשר תגלשו: תכתבו פוסטים וצרו קישורים לפרויקט באתרים שלכם ובאתרי החדשות השונים. אתם אזרחים שאכפת להם? תספרו על זה לכל מי שאתם מכירים. גם מכתבים לחברי כנסת זו אפשרות ברוכה.

בהצלחה, יאיר טרצ'יצקי ויואב ריבק.

לפוסט הבא בפרויקט: על הגב של ישראל (חלק א')