אחת הפגיעות הקשות ביותר שחוק ההסדרים 2007 מביא עמו, היא הפגיעה במוסד לביטוח לאומי. הביטוח הלאומי, כשמו כן הוא, משמש רשת ביטחון לכל אחד מאזרחי המדינה. הוא אחראי על מימוש חלק גדול מהזכויות החברתיות, לרוב באמצעות מתן קצבאות. הפגיעה של חוק ההסדרים בביטוח לאומי היא קשה, מקיפה ויסודית. סעיפים רבים בחוק הנוכחי, ביחד עם חוקים משנים קודמות, מובילים לאי יכולת של המוסד לביטוח לאומי לעמוד בעתיד בייעודו.

כמו בשנים עברו, גם בחוק ההסדרים 2007 נמשכת הפגיעה בקצבאות, על ידי המשך קיצוץ של ארבעה אחוזים מכל הקצבאות שניתנות לציבור למעט קצבת סיעוד. המשמעות היא, שהנזקקים מקבלים פחות כסף מכפי שנקבע בחוק. עד כה הדבר נעשה באמצעות הוראת שעה זמנית, המחודשת מדי שנה. אבל השנה, הטיוטה הראשונה של חוק הסדרים הציעה לעגן את הקיצוץ הזה בחוק, ולמעשה להפחית באופן סופי את הסכומים המשולמים. הצעה זו אינה מופיעה בהצעת החוק הסופית שהוגשה לכנסת, אך הוראת השעה תישמר.

עכשיו בואו נעשה ניסוי: הנה הסעיף כפי שהוא מופיע בחוק ההסדרים. תנו לאדם שלא קרא את הרשימה הזאת לקרוא את נוסח החוק, ותראו אם הוא מצליח להבין את מה שגבב המונחים המסתורי הזה אומר. נחסוך לכם את התשובה במהופך: האם אפשר להבין מהסעיף הנ"ל שאם חד הורית הזכאית להבטחת הכנסה מביטוח לאומי תקבל בשנה הבאה מאות שקלים פחות ממה שמגיע לה?

.

במקביל להמשך הקיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי, נקבע בחוק ההסדרים שהקצבאות לא יוצמדו למדד, וערכן המספרי לא ישתנה. מה הכוונה? בכל שנה המחירים עולים בשיעור מסוים (אינפלציה), וערכו של הכסף יורד באותו שיעור. זאת אומרת, שאם בתחילת 2005 אפשר היה לקנות במאה שקלים מספר מסוים של מצרכים בסופר, כיום אפשר לקנות פחות - כי המחירים גבוהים יותר.

משרד האוצר קובע בחוק ההסדרים, כי הקצבאות לא יעלו בהתאם לעליית המחירים, ובכך הוא מקצץ בערכן האמיתי. מי שנפגע מכך, שוב, הן השכבות החלשות שזקוקות לכל שקל למזון, לתרופות או לטיפול בילדים.

כך נפריט גוף ממשלתי

תופעה בעייתית נוספת המופיעה בהצעת החוק המקורית, היא השימוש שמתכננת המדינה לעשות בכספי המוסד לביטוח לאומי. באחד הסעיפים נקבע, שהביטוח לאומי יעביר כספים לבתי החולים, עקב עלייה משוערת במספר הלידות. הדבר נעשה ללא העברה כלשהי מתקציב המדינה לתקציב הביטוח הלאומי, ולכן יכביד עליו את הנטל ויהפוך אותו למוסד עם מאזן תקציבי רע יותר. זה, למשל, יכול להיות תירוץ מצוין להפריט את הביטוח הלאומי בעוד כמה שנים.

בנוסף, הוחלט לבטל את זכותו של הביטוח הלאומי לתבוע בתי חולים עקב רשלנות רפואית. במלים פשוטות, אם מישהו נפגע מרשלנות רפואית בבית חולים כלשהו, המוסד לביטוח לאומי יאלץ לשלם לו פיצויים, אבל לא יוכל יותר לתבוע מבית החולים לתת את הכסף על הרשלנות. גם פה, התוצאה תהיה הגדלה משמעותית של ההוצאה של הביטוח הלאומי - מבלי להגדיל את התקציב שלו.

ככלל, אפשר לראות שמגמת האוצר היא להפוך את תקציב המוסד לביטוח לאומי לקופה שנייה לענייני המדינה השוטפים, במקום להגדיל את ההוצאה הממשלתית לעניינים אלו. ההימור שלנו: תוך כמה שנים יבוא שר אוצר, ויסביר איך "חוסר היעילות" של הביטוח הלאומי גרם לו להיכנס להפסדים מטורפים, ולכן מוכרחים לייעל אותו ולהפריט אותו. כשזה יקרה, נוכל לספר לנכדים שלנו איך הבנו כבר בחוק ההסדרים לשנת 2007, שמשרד האוצר עצמו הוא זה שהביא לקריסת הביטוח הלאומי, ולפגיעה הקשה בחברה הישראלית כתוצאה מכך. בעצם, כשזה יקרה עוד לא יהיו לנו נכדים. אפילו ילדים כנראה שלא. זה יהיה הרבה יותר מהיר.

לסיכום, החמרת הקריטריונים לקבלת קצבאות; הקפאת ערך הקצבאות; פיטורים המוניים - 30% מעובדי הביטוח הלאומי עד 2011; קיצוץ שרירותי של 7.6 מיליון בתקציב המוסד; מניעת פיצוי ממערכת הבריאות על רשלנות רפואית; והקפאת קליטת עובדים חדשים – כל אלו מובילים למסקנה חד משמעית: המוסד לביטוח לאומי לא יוכל להמשיך ולספק את השירות אליו הוא נדרש במדינת ישראל, והוא בעצם מובל להתמוטטות כלכלית ולאובדן אמון הציבור בשירות.

וכל זה נעשה, להזכירכם, בלי פיקוח מספק של הכנסת, ובלי דיון ציבורי ומקצועי הולם. ספק אם מישהו בודק את ההשפעות והההשלכות ארוכות הטווח שיש לכל הסעיפים הקריטיים האלה. ברוכים הבאים לחוק ההסדרים. זה הולך להיות רע.

יואב ריבק, יאיר טרצ'יצקי

לפוסט הבא: חולים על מספרים

לפוסט הקודם: צוללים להסדרים - הקדמה