הפעם הקודמת שכתבנו על האופן שבו חוק ההסדרים מציע לייעל את השירות הציבורי ולשפר את השירותים לאזרח, היתה כשמשרד האוצר ביקש לבטל את הקמת בית החולים באשדוד. מסתבר, שיש עוד המון שירותים לאזרח שאפשר "לשפר" במסגרת סעיפי חוק ההסדרים.

הנה, למשל, בשורה טובה לתושבי הצפון: ציפיתם בקוצר רוח לרכבת שתחבר אתכם לאזור המרכז? ובכן משרד האוצר חשב עליכם והכניס לחוק ההסדרים סעיף שישפר את השירותים שאתם מקבלים – יוקפאו פרויקטים בתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל באופן שיקטין את תקציבי 2007 ו-2008 במיליארד שקלים לשנה. מה זה אומר בפועל? שתבוטל הקמת הקווים לכרמיאל ולעמק יזרעאל. כן כן, את ההחלטה הזו לא שמו פקידי האוצר תחת קטגוריית "קיצוצים מאסיביים", "פגיעה בפריפריה" או "התנערות המדינה מאחריותה", אלא דווקא תחת קטגוריה של "ייעול השירות הציבורי ושיפור השירות לאזרח". כמה טוב שאפשר להמציא שמות מכובסים שגורמים גם לקיצוץ האכזרי ביותר להישמע כמו אמנת השירות של איקאה.

הצעת חוק ההסדרים שכוללת פגיעה זו בפריפריה אמנם עברה כבר קריאה ראשונה בכנסת, אך מסתבר שבוועדת כספים לא מתכוונים להיות חותמת גומי שתאשר אותה. בדיון שנערך שלשום בוועדה, התבטאו חברי כנסת רבים נגד תוכנית האוצר. הנה כמה ציטוטים נבחרים:

ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד): "לא מדובר במהפכה של התשתית ברכבת, כפי שמציג משרד האוצר בפנינו. פשוט מרמים אותנו במצח נחושה. מי שאומר שהפנים לצפון ומבטל את תשתיות התחבורה לכרמיאל ולעמק, יורק בפני הח"כים בוועדה וחושב שהם אדיוטים מוחלטים".

עדי אלדר, ראש העיר כרמיאל ויו"ר השלטון המקומי: "סם החיים של הצפון הוא בניית הרכבת החדשה, במיוחד על רקע הנסיגה הנוראה בפיתוח בכל היישובים בגליל. קיימת הגירה שלילית של תושבי הצפון; בשנה האחרונה נמכרו רק 120 דירות בכל ערי הגליל".

ח"כ ישראל כץ (ליכוד): "אולי נציע למיליארדר ארקדי גאידמק שיקנה את הגליל. ההקפאה היא סממן מובהק של מדינה מפגרת".

בעקבות הדברים החליטה הוועדה לא לאשר את הקיצוץ, והיו"ר יעקב ליצמן הודיע כי בעוד חודש יתקיים דיון נוסף על פיתוח הרכבת, לפני ההצבעה על התקציב ל-2007. האוצר מצדו לא יתקפל מהר. רכבת לאזור הצפון זה בדיוק מסוג הדברים שקל לוותר עליהם כשבונים תקציב: צמצום הפערים בין מרכז לפריפריה וחיסכון בזיהום אוויר לא מה שיטריד את נערי האוצר. צמצום פערים אינו תורם לצמיחה ולפעמים כביכול מעכב אותה, ואילו על זיהום אוויר כבר ישלמו הדורות הבאים, בינתיים אפשר להתמקד בהקטנת ההוצאה הממשלתית.

אל תשכחו כי אין מדובר פה בסתם קיצוץ מרושע. גם לאופן שבו מתקבלות ההחלטות יש משמעות. אם בכל ימות השנה ניתן היה לגבש חזית שתאבק נגד הקיצוץ, אז כשזה מגיע במסגרת חוק ההסדרים העבודה נהיית קשה שבעתיים. וכך מסתתר לו קיצוץ משמעותי בתקציב הפיתוח של הרכבת בתוך מסה של סעיפים, שהדיון עליהם הוא מצומצם גם מבחינת הזמן וגם מבחינת המקום שבו הם נידונים. עושה חשק לרדת בתחנה הבאה? לא להתייאש. עוד מאבק ארוך לפנינו.

יואב ריבק ויאיר טרצ'יצקי

תיקון טעות (17:00): אחד הקוראים הסב את תשומת לבנו לכך שהוא לא מצא את הסעיף הנ"ל במסמך חוק ההסדרים. לאחר בדיקה הסתבר, כי הקיצוץ בתקציב הפיתוח של הרכבת, שהופיע בהצעה המקורית של חוק ההסדרים,הוצא ממנה באחד משלבי האישור. כעת הוא נותר רק כקיצוץ בתקציב המדינה, ובכך עסק הדיון שלשום בוועדת הכספים. כך או כך, הקיצוץ נותר קיצוץ והניסיון לעצב את המדינה דרך חוק ההסדרים עדיין בא לידי ביטוי - רק שהפעם הוא דווקא לא הצליח ונאלץ לעבור לזירה אחרת. 

לפוסט הבא: על הדרך (סיכום ביניים)

לפוסט הקודם: היועצת המשפטית של הכנסת נגד חוק ההסדרים