במשרד האוצר יש אגף, שמכין את תקציב המדינה ומגבש את המדיניות הכלכלית של הממשלה. קוראים לו אגף התקציבים. בראשו עומד קובי הבר – הפקיד החזק ביותר במדינת ישראל. האגף מעסיק כ-50 כלכלנים, שרוצים להפריט את הכל: את שירותי הרווחה, את הנמלים, את חברות החשמל והטלפון ואת הדואר. הם רוצים להפריט חלקים ממערכת החינוך, מצה"ל, מהמשטרה ומשירות בתי הסוהר. הם רוצים להפריט את מינהל מקרקעי ישראל, ולגלגל את אדמות המדינה לידיים פרטיות. כל קיצוץ הוא הישג בעיניהם. תחרות היא הדת שלהם.

...משרד האוצר

קבוצת הכלכלנים הזאת מכינה מדי שנה את חוק ההסדרים, ומנצלת את המאפיינים הבלתי-דמוקרטיים שלו כדי להוציא את תוכניותיה לפועל מבלי לאפשר דיון הולם או סיכוי אמיתי להתנגד להן. בשנים האחרונות הלך והתחזק מעמדם של כלכלני אגף התקציבים, מה שנתן להם השפעה כמעט בלעדית על עיצוב חייהם של אזרחי המדינה. עד עדי כך, שבכנס שדרות לחברה שהתקיים בתחילת החודש, הדבר הראשון שאמר מזכ"ל ההסתדרות, עופר עיני, היה זה: אם רוצים שבמדינת ישראל תהיה דמוקרטיה אמיתית, צריך לעשות בחירות למנהל אגף התקציבים.

• פרויקט חוק ההסדרים - לעמוד התוכן

מבינים? חוק ההסדרים יצר מצב, שבו שאת ההחלטות החשובות, המהותיות והמכריעות על עיצוב החברה לא יוזמים חברי הכנסת – אלא קבוצה של כמה עשרות צעירים סטודנטים-לשעבר עם תואר ראשון או שני בכלכלה, שיש להם מטרה אחת: למצוא כמה שיותר דרכים לקצץ בתקציב המדינה.

בכנסת ובמשרדי הממשלה השונים יש לא מעט גורמים המתנגדים לתוכניות משרד האוצר ולתפישת העולם הכלכלית של אנשיו. יש מי שמבין, שאסור להפריט את הצבא או את בתי הסוהר. יש מי שיודע, שאי אפשר לקבל החלטות על סמך שיקולים כלכליים בלבד. יש מי שלמד מהמלחמה האחרונה, ומבין שתהליך צמצום המדינה ומוסדות הרווחה שלה גורם נזק עצום לחוסנה של החברה הישראלית ומסכן את עצם קיומה.

כדי להתמודד עם ההתנגדות הזאת לתהליכי הפירוק וההפרטה, בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2007 שהוכנה במשרד האוצר יש סעיפים שנועדו לחזק את כוחם של שר האוצר ושל כלכלני אגף התקציבים בתוך חלקיו השונים של הממשל הישראלי. הכוונה היא פשוטה: להפוך את משרד האוצר למשרד חזק יותר משאר משרדי הממשלה, ואת פקידי האוצר לפקידי-על, שמסוגלים לרסן את עובדי הציבור בכל התחומים והמשרדים, לפקח עליהם ולהוביל את המדינה לכיוון הנכון לדעתם. המטרה היא להחליש עוד יותר את הגופים המתנגדים לתפישת העולם החברתית-הפוליטית של אנשי אגף התקציבים, שיקבלו, לעומת זאת, עוד כוח ועוד סמכויות.

חשוב להדגיש: מבחינה עקרונית, יש תכלית לעצם נוכחותם של נציגים ממשרד האוצר בוועדות השונות. הם אמורים להציג את ההיבטים הכלכליים של הנושאים שעל הפרק, לייעץ לגורמים המקצועיים, ולסייע להם לקבל את ההחלטות הנכונות בתחומים שבסמכותם. אם שר התשתיות, לדוגמה, רוצה לעשות שינויים בחברת החשמל - יש לו צורך בחוות דעת ממשרד האוצר על ההשלכות הכלכליות של תוכניתו. אלא שהמגמה האמיתית של השינויים שמיד נפרט היא הענקת זכות המילה האחרונה, זכות ההחלטה וזכות הווטו לנציגי אגף התקציבים גם בוועדות שמחוץ למשרד האוצר.

הבר

כמה מהסעיפים האלה אינם מופיעים בגרסת חוק ההסדרים שהונחה על שולחן הכנסת, מסיבות שונות הקשורות בהליך החקיקה או בלחצים פוליטיים, אך תוכלו למצוא אותם כאן (PDF), בהחלטה שאישרה הממשלה חודש וחצי קודם לכן.

יבוא סחורות: השנה הוחלט על כמה הקלות ביבוא סחורות לישראל ממדינות אחרות. ההשפעות וההשלכות של ההחלטה הזאת ראויות לדיון נפרד בפוסט אחר, אבל בהחלטת הממשלה נקבע כי מי שיכריע בעניין ההקלות יהיו מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (הגורם המקצועי, שאמור להיות אחראי על הסוגיה באופן בלעדי) – ביחד עם ראש אגף התקציבים במשרד האוצר.

תיירות: ימונה צוות לבחינת מעורבות הממשלה בענף התיירות, שבראשו ישבו מנכ"ל משרד התיירות וראש אגף התקציבים במשרד האוצר (כשהכוונה פה היא לנצל את מעורבות משרד האוצר בוועדה כדי להפריט בעתיד חברות ממשלתיות בתחום התיירות). בנוסף הוחלט להקים ועדה שתאשר את כל ההשקעות בתחום פיתוח תשתיות תיירות ציבוריות. בהחלטות הוועדה יהיה מעורב נציג מאגף התקציבים. שימור המורשת התרבותית באתרי התיירות הציבוריים בישראל תהיה נתונה, מעכשיו, לשיקולים של רווח והפסד בחסות פקידי משרד האוצר.

בריאות הנפש: הסמכות לקבוע סל שירותי שיקום הניתנים לנכי נפש תופקע מסמכותו של שר הבריאות, וכל שינוי בחוק יהיה תלוי בהסכמתו של שר האוצר. אם עד עכשיו שר הבריאות הוא זה שקבע אילו שירותים יקבלו נכי הנפש, וכמה כסף לגבות מהם בעבורו (אם בכלל) הרי שכעת כל החלטה בעניין תהיה כפופה לאישורו של משרד האוצר. גם במקרה זה, השיקול המקצועי - הבריאותי - נחלש, והשיקול הכלכלי-אידאולוגי של אנשי משרד האוצר מתחזק.

מעונות לילדים: צוות שיורכב מנציגים מכמה משרדי ממשלה יעסוק בהגדלת מספר המעונות לילדים עד גיל 3, שנמצאים בפיקוח ממשלתי ומקבלים סבסוד מהמדינה. המטרה היא לעודד אמהות לצאת לעבודה, באמצעות הגברת הפיקוח וסבסוד מעונות שעד עתה פעלו באופן פרטי (לא מצאנו בחוק ההסדרים תוספת תקציב מתאימה לאפשר את הסבסוד הזה). בראש הוועדה הזאת יעמוד סגנו של הממונה על התקציבים באוצר. כי באגף התקציבים, כידוע, יש פקידי-על שבקיאים בכל תחום ומסוגלים להחליט בכל נושא.

תחום התעופה: הוחלט על הקמת צוות שימליץ על שינויים מבניים ברשות שדות התעופה, ושנועד בעיקר להכין את הרשות לתהליך הפרטה ולהפוך את משק התעופה בישראל לתחום תחבורה פרטי. בהצעה הראשונה של משרד האוצר, נכתב כי בראש הוועדה יעמוד הממונה על התקציבים במשרד האוצר. לאחר מכן נאות האוצר להתפשר, ואת הוועדה ינהלו במשותף הממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד התחבורה. ההתערבות הבוטה של משרד האוצר בניהול משרד התחבורה מטרידה אף יותר, בהתחשב בעובדה שמדובר במשרד רווחי שמכניס כסף למדינה.

קבוצת סעיפים אחרת, עוסקת בחיזוק סמכותה של הרשות לחברות ממשלתיות - גוף שיושב בתוך משרד האוצר - על חברות ממשלתיות שנמצאות בתהליכי הפרטה או לקראתם. הכוונה היא להפוך את תהליך הפרטת החברות הממשלתיות למהיר ויעיל יותר. הגברת מעורבותה של הרשות בניהולן של כל החברות הממשלתיות יאפשר למשרד להתמודד יותר בקלות עם ועדי עובדים, מנכ"לים וכל מי שמתנגד לתהליכים אלה.

יש עוד דוגמאות רבות למתן כוח וסמכויות לנציגי אגף התקציבים ומשרד האוצר, בוועדות שיקבעו בשנים הקרובות איך יראו חיינו כאן. קבוצת הכלכלים הזאת, שמונעת מאידאולוגיה כלכלית ימנית קיצונית, היא זו שמעצבת כרגע את המדינה. היא זו שדוחפת את הקיצוצים בקצבאות, היא זו שבמידה רבה אחראית להפרטות ולפגיעה בעובדים, לעוני, וגם לאפסות כוחה של המדינה לדאוג לאזרחיה בשעת מצוקה - בין אם זה בקריית שמונה ובין אם זה בשדרות או בתל אביב. אם חוק ההסדרים ימשיך להתקיים - קבוצה זו תמשיך לעצב את החברה על פי אותם עקרונות.

יואב ריבק, יאיר טרצ'יצקי

לפוסט הבא: זמן זה כסף (על משך הדיון בתקציב)

לפוסט הקודם: על הדרך (סיכום ביניים)