אם להתעלם ממאבקי הכוחות והאינטרסים שסובבים את הדיונים בנושא, מצב שבו הכנסת מושכת את ההחלטה על התקציב עד לחודש מארס רק פוגע בכלכלה הישראלית. בין היתר, זה מקשה על תפקוד המשרדים ומשדר לעולם חוסר יציבות. בגלל זה (או שאולי לא בגלל זה), כחלק מטיוטת חוק ההסדרים של השנה, הציע האוצר לקבוע שהחל משנת 2008 הצעת התקציב (ואיתו חוק ההסדרים) חייבת לעבור בכנסת עד ה-31 בדצמבר, ואם התקציב לא יאושר עד לתאריך זה, הכנסת תתפזר. לפי החלטת הממשלה, הצעד הזה לא יכלל בחוק ההסדרים, אלא יעבור כהצעת חוק נפרדת בעלת השלכות מרחיקות לכת על התקציב ועל החוק ההסדרים.

הרעיון להתעקש על כך שהתקציב יעבור במועדו הוא חשוב, אך הביצוע מאוד לוקה בחסר. מכיוון שהמועד שבו הממשלה אמורה להגיש את התקציב ואת חוק ההסדרים לכנסת נשאר כמו שהוא - סוף אוקטובר,  הנגזרת הישירה של ההחלטה היא צמצום הזמן שעומד לרשות חברי הכנסת ללמוד את התקציב ואת חוק ההסדרים (להזכירכם: תקציב של כ-20 משרדים ממשלתיים, וחוק הסדרים הכולל כמעט מאה סעיפים, שכל אחד מהם הוא חוק בפני עצמו).

עכשיו, אחרי שהבנו את הבעיה, נמליץ לכם הקוראים לשייך את עצמכם לאחת משלוש המגמות הבאות: המגמה לחובבי הקונספירציה תטען שמדובר בעוד תעלול של נערי האוצר, שמטרתו היא להחליש את היכולת של הכנסת להשפיע על עיצוב הכלכלה הישראלית. מי שמשתייך למגמת המתנשאים יאמר שנערי האוצר כנראה אינם מבינים את ההשלכות של מה שהם עושים, ולא מודעים לכך שכבר היום רוב חברי הכנסת אינם מצליחים למצוא משאבים (זמן, כסף, עוזרים ויועצים) כדי להקיף כמות כזאת עצומה של ידע. לכן, קיצור זמן הדיון מחמישה חודשים לחודשיים הוא אגרוף ברזל בבטנה של הדמוקרטיה הישראלית.

 ויש כמובן את מגמת עזבו אותי מדמוקרטיה העיקר שלא ייפגע דירוג האשראי של ישראל. למשתייכים למגמה זו תהיה נטייה לזלזל בחברי הכנסת, ולהאמין שכך או כך, מאחר שבידי רובם אין הכשרה כלכלית, מוטב יהיה שיתעסקו כמה שפחות בענייני המדינה. לדידם, ההצעה הזו של האוצר היא מעולה.

כדי שלא יבואו מלעיזים ויטענו שמערכת לחץ חברתי יודעת רק להעביר ביקורת (נכונה), אך אינה מספקת הצעות ייעול – הנה כמה רעיונות פשוטים:

1. לקבוע את ה-31 בדצמבר כתאריך האחרון לאישור הסופי של התקציב בכנסת, אך בד בבד להקדים בחוק את המועד האחרון שבו יכולה הממשלה לאשר אותו ולהעביר אותו לכנסת.
2. להשקיע משאבים נוספים בכתיבה בהירה יותר של התקציב וחוק ההסדרים, כך שלחברי הכנסת תהיה יותר יכולת להבין את הסעיפים ואת השלכותיהם החברתיות.
3. לבטל את חוק ההסדרים עכשיו! הרי חוק ההסדרים על שלל סעיפיו הוא אחד הדברים שהכי מקשים על הכנסת להתמודד עם תקציב המדינה, שאליו הוא מתלווה. מצד אחד, הצבעה על שני החוקים כמקשה אחת מיטיבה עם האוצר, שמעוניין להכתיב לכנסת רפורמות מבניות. אך מצד שני היא טומנת בחובה עיכוב מובנה באישור התקציב.

לכן, פקידי אוצר יקרים, אם באמת חשקה נפשכם בהעברת התקציב עד לסוף דצמבר, הצטרפו למאבק של לחץ חברתי. דמיינו לעצמכם את החבורה הנפלאה: יואב ריבק, קובי הבר, יאיר טרצ'יצקי וירון זליכה (אולי גם ביבי יצטרף). יחד נבטל את חוק ההסדרים.

עם הפנים קדימה

יאיר טרצ'יצקי, יואב ריבק

לפוסט הבא: דברים מתגלגלים

לפוסט הקודם: האגף הסגור (על אגף התקציבים במשרד האוצר)