פרויקט חוק ההסדרים - לעמוד התוכן

סיזיפוס היה אחד הרשעים של המיתולוגיה היוונית. כעונש על מעשיו, הטיל עליו זאוס לגלגל אבן כבדה במעלה ההר. בכל פעם שסיזיפוס הגיע לפסגה, הידרדרה האבן עד לתחתיתו של ההר, והוא נאלץ לחזור על הפעולה שוב ושוב עד לאינסוף. מאז, פעילות מפרכת, אינסופית וחסרת תכלית מכונה עבודה סיזיפית. לעתים נדמה, שהמאבק בחוק ההסדרים הוא עבודה סיזיפית. שוב להתריע, שוב לומר שזה לא דמוקרטי בעליל, שוב להדגים איך מפרקים לנו את המדינה מתחת לאף, שוב ושוב ושוב ושוב - בעוד שחוק ההסדרים כמעט שאינו משדר כל אות מצוקה; 21 שנים כבר עברו, עשו את זה לפנינו, וכנראה שיעשו את זה גם אחרינו.

הבוקר משהו השתנה. זה התחיל משיעור חברה בכיתה י' 4 בבית הספר בוייאר בירושלים, והמשיך בידיעה משמחת ב-Ynet. אז הנה, מהאמצע להתחלה, לו"ז יומי של לוחץ חברתי.

סיזיפוס. מוכרח...לבטל...חוק...

זה מה שמדווח צבי לביא, הכתב הכלכלי בכנסת של וויינט, ובעצמו שותף למאבק: 51 ח"כים מכל הסיעות הגישו אתמול הצעת חוק לצמצום חוק ההסדרים. הצעת החוק הזאת היא ללא ספק משהו ששווה להתעכב עליו, ועשויה להיות אבן דרך בעיקור חוק ההסדרים מכוחו השלילי לקראת ביטולו. הנה כמה נקודות שראוי לשים לב אליהן:

• הצעת החוק הוגשה על ידי 51 חברי כנסת. זהו מספר המינימום של חברי כנסת שנדרש כדי להעביר בכנסת הצעת חוק פרטית בעלת משמעות כלכלית של מעל 5 מיליון שקלים. הווה אומר, שהצעת החוק תוכל להתקבל על אפם וחמתם של פקידי האוצר, וגם ללא תמיכת הממשלה. (תיקון: להצעת החוק אין משמעות כלכלית אלא מהותית בלבד, ולכן למספר 51, מלבד העובדה שמדובר במספר גדול, אין חשיבות פרלמנטרית). 

• היוזמים ביקשו להעביר את ההצעה בהליך מהיר. כלומר, שהחוק ייכנס לתוקף כבר בשנה הנוכחית, וישפיע על חוק ההסדרים 2007.

• הגבלה על תוכנו של חוק ההסדרים. הממשלה תהיה רשאית לכלול בחוק ההסדרים רק נושאים הקשורים באופן מהותי וישיר לתקציב של אותה שנה. כדי לוודא שזה אכן יתקיים, מציעים יוזמי החוק לצרף לחוק ההסדרים הערכות ונתונים משפטיים שמבססים את הקשר המהותי והישיר בין תיקוני החקיקה שנכללים בו ליישום התקציב. זאת תוך הפנייה מפורשת של כל תיקון לסעיף התקציבי.

• על החוק חתומים 14 מתוך 19 חברי ועדת כספים. להזכירכם ועדת כספים היא הוועדה המשמעותית ביותר בכל מה שקשור לחוק ההסדרים, מה גם שהיא מכילה רוב מובנה של הקואליציה. תמיכה של רוב חברי הוועדה בחוק לצמצום חוק ההסדרים, משמעותה הודאה בכך שחוק ההסדרים כפי שהוא היום הוצא מכל פרופורציה הגיונית.

• חוק ההסדרים לא יכלול תיקוני חקיקה שמשמעותם ביטול חוק קיים, הקפאתו, שחיקתו או צמצום תחולתו.  כלומר שיבוטל המצב המגוחך  שבו חברי כנסת עובדים במשך חודשים ואף שנים על חקיקת חוק - ואז מגיעים פקידי האוצר ומבטלים אותו בהינף חוק הסדרים אחד.

• תוקם ועדה מסדרת שתבחן אם התנאים הנ"ל מתקיימים בהצעת חוק ההסדרים, לאחר שעברה בקריאה ראשונה בכנסת. נושאים שאינם עומדים בתנאים לא יעלו לקריאה שנייה ושלישית במסגרת הזמן המוקצב לחוק ההסדרים בצמוד להעברת התקציב, אלא יטופלו בנפרד כהצעות חוק ממשלתיות רגילות. סעיף זה מגדיל את הבקרה על חוק ההסדרים ומונע ממנו לצאת מכלל פרופורציה – למשל, 160 סעיפים בחוק ההסדרים של 2003.

• פיצול חוק ההסדרים לוועדות הרלבנטיות. התיקונים שיעברו את המבחן יעברו כל אחד לטיפול הוועדה שהנושא מצוי בתחום סמכותה. מה שאומר סוף למצב שבו חוקים שקשורים לחינוך, בריאות, עבודה, אנרגיה וכו', נידונים רק בוועדת כספים, תוך התעלמות כמעט גורפת מעמדותיהם של המומחים בכל אחד מהתחומים.

משמעותם של כל הסעיפים הללו היא עיקור כמעט טוטאלי של חוק ההסדרים מכוחו המשחית וביטול ההגמוניה של האוצר על עיצוב החברה הישראלית. כמובן שהמאבק לא הגיע לסופו ודרך ארוכה עוד לפנינו. בינתיים, תפקידנו הוא לתת רוח גבית לאותם חברי כנסת שלוקחים חלק במאבק. כיתבו פוסטים, שילחו מכתבים וספרו לחברים – עבודה סיזיפית זה לא.

שיעור חברה (2)

הבוקר השכמתי קום ונסעתי להעביר שיעור חברה בכיתה י' 4 בבית ספר בוייאר בירושלים. מחנכת הכיתה, חברה טובה משכבר הימים וקוראת נלהבת של לחץ חברתי, הציעה לי לבוא לדבר עם התלמידים שלה על חוק ההסדרים. חששות קלים התגנבו ללבי מהמפגש עם 40 נערים ונערות, שנולדו לתוך מדינה בצל חוק ההסדרים, אך בד בבד אינם יודעים עליו ולו חצי דבר. אבל הסכמתי, כי תקשורת ועיתונאות זה אולי חשוב, אבל הדרך לתיקון החברה עוברת בחינוך.

ממה להתחיל הרצאה על חוק ההסדרים לתיכוניסטים? זו שאלה טובה, ותשובה ברורה עליה אין. אז דיברתי קצת על החברה הישראלית, הסברתי קצת על איך התקשורת עובדת, סיפרתי על לחץ חברתי ולמעשה קיפצצתי על קצות האצבעות כמו מתאגרף זהיר, בודק מתי לשחרר את האגרוף הגורלי. לבסוף זה הגיע: אמרתי את צמד המלים "חוק ההסדרים".

להפתעתי זה הלך די טוב. הייתי קורא לזה אפילו ניצחון קטן. כיתה שלמה בישראל יודעת שיש כזה דבר חוק ההסדרים. זה לא טריוויאלי בכלל:  בשביל 45 דקות עם 40 תלמידים בכתה הייתי מכנה את זה הישג. למרות שאני מוכרח לציין כאן, שזה גובל במחדל לדחוס 40 תלמידים לכתה אחת, ועוד לטעון שמה שמתרחש שם זה חינוך (אבל זה כבר חומר לפוסט אחר). למרות הזמן הקצר והמלאכה המרובה, חלקם הגדול של התלמידים גם הביעו עניין, ואני משער שאפילו קוראים את המלים האלו ממש (כדרך אגב, ברוכים הבאים תלמידי י' 4. אני ממליץ לכם להתחיל מכאן).

אז לסיום, אני אופטימי. גם שיעור חברה מהנה וגם הצעת חוק דרמטית לצמצום חוק ההסדרים – ממש יום כיף ללוחץ החברתי הממוצע. עכשיו הגיע הזמן לנסוע לעבודה, ולראות אם עוד לא נס ליחה של התקשורת הממוסדת.

יאיר טרצ'יצקי

לפוסט הבא: שומרי החומות (עדכונים)

לפוסט הקודם: זמן זה כסף (על קיצור זמן הדיון בחוק ההסדרים)