"נראה אפוא, אולי ילכו אחרינו בני הדור הצעיר הדרוש
לנו מאוד; הדור הצעיר, אשר ישא את הזקנים על כתפיו"
[בנימין זאב הרצל, "מדינת היהודים"]
בחוק ההסדרים לשנת 2007 יש כמה סעיפים אכזריים במיוחד, שפוגעים בכיסם של החלשים שבחלשים - רק כדי לחסוך למדינה סכום זעום ומגוחך של שקלים. משרד האוצר מציע בחוק לעשות שני שינויים בחלוקת קצבאות הסיעוד, הניתנות לאזרחים זקנים וחסרי ישע. השורה התחתונה של השינויים האלה היא פשוטה: רובם הגדול של הקשישים המקבלים קצבת סיעוד יאלצו לוותר על כמה מאות שקלים בשנה, רק כדי שתקציב המדינה יצטמצם בכמה מיליוני שקלים.
הפגיעות הללו בחייהם של אזרחי המדינה נתמכי הסעד מופיעות בהצעת חוק ההסדרים שאושרה בממשלה בקטגוריה "ייעול השירות הציבורי ושיפור שירותים לאזרח".
כיום יש במוסד לביטוח לאומי שני סוגים של קצבאות הניתנות לזקנים, נכים או חולים, שאינם מסוגלים לעשות בעצמם פעולות יומיומיות, כמו להתלבש, להתקלח, לאכול או לעשות קקי. קצבה אחת מיועדת לחולים התלויים בסיוע "במידה רבה", וקצבה שנייה, בסכום גבוה יותר, מיועדת לקשישים או חולים "תלויים לחלוטין". רמת התלות של כל החולה נקבעת במבחן ביצוע פעולות בסיסיות.
משרד האוצר מציע בחוק ההסדרים לעלות את מספר סוגי קצבאות הסיעוד משניים לשלושה באופן הבא:
1. הקצבה החודשית הניתנת לקבוצת הקשישים התלויים "במידה רבה" תרד בערך ב-35 שקלים. אין צורך לפרט כאן על החשיבות העצומה שיש לעשרות השקלים האלה על חייו של אדם שאינו מסוגל לעבוד או לטפל בעצמו.
2. בקבוצה השנייה, החדשה, יהיו חולים תלויים "במידה רבה מאוד". הסכום שהם יקבלו יהיה קטן בכ-90 שקלים מהקצבה שמקבלת כיום הקבוצה השנייה.
3. הסכום שמקבלת הקבוצה השלישית, "תלויים לחלוטין", יגדל בכ-300 שקלים, אך הזכאות להשתייך לקבוצה זו תהיה נדירה. רובם הגדול של המבוטחים יישארו בשתי הקטגוריות האחרות וייפגעו מהקיצוצים.
דבר נוסף שצריך לשים אליו לב, הוא שבעוד שהקיצוץ בשתי הקצבאות יהיה מיידי, העלייה בקבוצה השלישית תהיה מדורגת, ותימשך שלוש שנים. בשנה הראשונה תהיה תוספת של כ-70 שקלים בלבד (והרי בחוק ההסדרים הבא, לשנת 2008, תמיד אפשר להקפיא את המשך העלייה, כמו שהחוק הנוכחי מקפיא את העלייה בשכר המינימום שאושרה בממשלה).
השינוי הזה הוא לא יותר מתרגיל חשבוני של משרד האוצר, שנועד לבלבל ולהטעות, ובסופו של דבר פוגע פגיעה חמורה בנזקקים רבים. בשנה הבאה, ככל הנראה, יותר אנשים ייאלצו לבחור בין טיפול רפואי לאוכל בחסות אותו להטוט מספרי ומילולי ל"ייעול השירות ושיפור השירותים לאזרח". אנשי משרד האוצר מתכוונים לקחת עשרות שקלים מדי חודש מאנשים הנזקקים לסיעוד, רק כדי לממש את תפישתם הכלכלית, שלפיה המדינה צריכה להשקיע כמה שפחות באזרחים שלה.
האגרה המוזרה
סעיף נוסף עוסק בהליך הבקשה לסיעוד מהביטוח הלאומי. על פי חוק ההסדרים, אם אזרח יבקש מביטוח לאומי קצבת סיעוד פחות משישה חודשים לאחר שבקשה קודמת שהגיש נדחתה, הוא יהיה מחויב בתשלום אגרה על סך 182 שקלים. במידה שבקשתו החוזרת תאושר, הוא יקבל בחזרה את הסכום ששילם. כלומר, החל מהשנה הבאה, אם תביעתו של קשיש לקצבת סיעוד נדחתה, וחודש לאחר מכן הוא סבל מאירוע מוחי - הוא ייאלץ למצוא 182 שקלים לתשלום על התביעה החוזרת.
באוצר טוענים, שהבקשות החוזרות לקצבת סיעוד הן עול מיותר על מערכת ביטוח לאומי. אבל בביטוח הלאומי אומרים, שכשליש מהתביעות החוזרות המוגשות בתוך שישה חודשים מתקבלות, ולכן הן לגיטימיות. על פי נתוני הביטוח לאומי, החיסכון שיווצר למדינה כתוצאה מגביית האגרה החדשה הוא נמוך, ונאמד ב-2 מיליון שקלים בלבד.
משרד האוצר פועל פה בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים, ובניגוד לנתוני הביטוח הלאומי. מתוך היכרות עם שיטות העבודה של האוצר בחוק ההסדרים, הפרשנות שלנו במערכת לחץ חברתי היא, שלצעד יש מטרה אחת עיקרית: להקשות על הנזקקים לקבל גמלאות, ולהרחיקם מהמוסד לביטוח לאומי.
הסעיפים האלה הם כל כך חסרי היגיון וכל כך רעים, שסביר מאוד להניח כי משרד האוצר הכניס אותם לחוק ההסדרים רק כדי לוותר עליהם במשא ומתן. השיטה פשוטה, וכבר נכתב עליה כאן לא פעם. אגף התקציבים מכניס לחוק ההסדרים סעיפים קשים ואכזריים רק כדי לוותר עליהם במסגרת פשרה עם המפלגות החברתיות, וכך לזכות בתמיכתן בשאר הסעיפים. לכן, לא נתפלא אם גם הסעיפים האלה ירדו במסגרת הסכם פשרה עם מפלגות הגמלאים או העבודה, כדי שחברי הכנסת שלהן יצביעו בעד שאר הסעיפים.
כמובן שחוק ההסדרים הנוכחי גדוש בפגיעות נוספות בגמלאות שנותן הביטוח הלאומי לקשישים, נכים וחולים, ועליהן עוד נפרט בהמשך. בינתיים, ראוי שניקח לתשומת לבנו את דבריו של חוזה המדינה, ונמשיך להילחם נגד חוק ההסדרים ולמען הדמוקרטיה, ולמען ההגנה על האזרחים הזקנים והחלשים, אלה שאינם מסוגלים להגן על עצמם. זו חובתנו.
יואב ריבק, יאיר טרצי'צקי
לפוסט הקודם: הממשלה מתחילה להתקפל?